‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באות לידי ביטוי תולדות בית המשפט העליון בישראל?

תוכן עניינים

בית המשפט העליון 

עיקרון התקדים המחייב. 

בית המשפט העליון, על מאבקים בין שופטים, בין קבוצות, בין דורות ויניקה מאנגליה. 

ביהמ"ש העליון בין תקופת המנדט לקום מדינת ישראל. 

"מרידות" שופטי עליון, פרשת חג' יחיא , מחלוקות פנימיות קשות. 

סיכום

ביבליוגרפיה 

עבודה זו תעסוק בבית המשפט העליון – היסטוריה משפטית, עיקרון התקדים המחייב, לכידות השופטים, בין-דוריות של ביהמ"ש העליון.

דובר רבות על הומוגניות ביהמ"ש העליון. כיום ביהמ"ש העליון קצת פחות הטרוגני מאשר פעם . אם כי עדיין רובו מורכב מבוגרי האונ' העברית אך יש יותר חובשי כיפות ואנשים שצמחו בימין האידיולוגי כולל נשיאת ביהמ"ש העליון מרים נאור שגדלה בביתבית"רי (אם כי היא כמובן לא מזוהה פוליטית אך מונתה בזמן ממשלת ימין). [1]

בתחילת שנות האלפיים מתוך שנים עשר השופטים שכיהנו (בתקופת כתיבת המאמר של י' שחר[2], שנת 2000) בבית המשפט העליון, עשרה למדו בפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית בשנות החמישים, אחת למדה שם בשנות השישים המוקדמות ואחד למד בשנות החמישים בשלוחת תל אביב של אותה הפקולטה.

בית המשפט העליון

בראש בית המשפט עומד נשיא/ה, ולצדו משנה לנשיא. בבית המשפט העליון מכהנים מספר שופטים הנקבע על ידי הכנסת. מספר השופטים עומד על 15. בעת הקמת בית המשפט העליון הוא עמד על שבעה, כאשר רק חמישה אוישו בפועל, ובשנת 1953 הועלה ל-9. כבר בשנת 1958 בקשו שר המשפטים ונשיא בית המשפט העליון להרחיב את מספר השופטים ל-11 בגלל עומס העבודה על השופטים[3], אולם מספר השופטים הוגדל ל-10 רק בתחילת 196334. באמצע שנות השבעים הורחב מספר השופטים בבית המשפט העליון מ-10 ל-11 עם מינויו של מאיר שמגר. בית המשפט הורחב שוב בתחילת 1992 עם מינויו של מישאל חשין לשופט ה-12. בשנת 1994 הורחב מספר השופטים ל-14 ובשנת 2009 הועלה מספר השופטים ל-15. לא תמיד היו כל תקני השופטים בבית המשפט העליון מאוישים. בשנים 1996-1999 מונה רק שופט אחד לבית המשפט העליון, למרות שבשנים 1997-1998 פרשו שלושה שופטים, וכך ירד מספר השופטים ל-12. בשנת 2004 חזר מספר השופטים להיות 14, אולם לאחר פרישת ארבעה שופטים בשנים 2004-2006 ירד מספר השופטים ל-10 מכיוון שהוועדה לבחירת שופטים לא הגיעה להסכמה על מינוי שופטים. [4]

בבית המשפט העליון מכהנים שופטים במינוי של קבע (עד גיל 70), כשבראשם נשיא בית המשפט העליון. בנוסף, לעתים מכהנים בבית המשפט העליון מספר שופטים קטן במינוי זמני. בדרך-כלל מכהנים בבית המשפט העליון מכוח מינוי בפועל שנעשה על ידי שר המשפטים בהסכמת נשיא בית המשפט העליון לתקופה קצובה (לפרק זמן של חצי שנה או שנה לכל היותר) שני שופטים מחוזיים. [5] 

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

[2] י' שחר "לכידות ובין דוריות בבית המשפט העליון: הפרקטיקה של התקדים" מחקרי משפט טז 161.

[3] דפנה ברק-ארז, ‏משפטי מפתח - ציוני דרך בבית המשפט העליון, סדרת אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון