‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באות לידי ביטוי תקנות השופטים באנגליה?

תוכן עניינים 

מבוא. 

הצדקותיה של זכות השתיקה. 

הצורך במתן הודאות באופן חופשי ומרצון 

האוטונומיה של הרצון הפרטי 

חתירה לאיזון בין חולשתו של החשוד לבין עוצמתו של המשטר. 

זכות השתיקה כתמריץ להשגת ראיות חיצוניות - טענת ה- Lazy Prosecutor. 

הגורמים המובילים להודאה כוזבת. 

וועדת גולדברג 

ועדת גולדברג- 3 גורמים עיקריים להודאת שווא. 

זכות השתיקה ארה"ב. 

ביקורת שיפוטית על ההליכים הפליליים שלפני המשפט. 

"תקנות השופטים" – בריטניה וישראל. 

סיכום. 

ביבליוגרפיה. 

גם באנגליה וגם בארה"ב של אמריקה רבו המשיגים, בחצי-יובל השנים האחרון, על כמה מעקרונות-היסוד של השיטה הפלילית המסורתית, לרבות זכות השתיקה של הנאשם בביהמ"ש. לא כאן המקום לעמוד על ההיסטוריה של פריבילגיה זו בקומון-לאו האנגלי או במגילת הזכויות של החוקה האמריקנית; והדברים גם ידועים. ברצוננו רק לציין, כי על זכות-יתר זו, כפי שהיא נתגבשה בשתי המדינות, קמו עוררין זה מכבר, אף במאה שעברה, וביניהם חכמי-משפט דגולים כמו בנתם, סלמונד וסטיפן באנגליה, או וויגמור, מגייר ואחרים בארצות-הברית. וכיוון שבעיה עקרונית זו נראית לנו רלבנטית במיוחד לנושא שלפנינו, הרינו להגדיר תחילה את המושג שבו מדובר ולהבהירו. אכן, מושג "זכות השתיקה" כיום פירושו לפחות כפול: א. הוא מציין פטור או חסינות המוענקים לנאשם, שלא להיות נשאל בכלל. ו-ב. הוא קובע זכות לכל אדם, המופיע כעד, שלא לענות על שאלות מפלילות, או שהתשובה עליהן עשויה להפלילו. שתי החסינויות או שני האיסורים מקופלים בתוך הפסוק האחד - לפי הפירוש שניתן לו - בתיקון החמישי לחוקה האמריקנית: "אין כופין אדם במשפט פלילי להיות עד נגד עצמו", והם כלולים כיום אצלנו בסעיף 5ב של החוק לתיקון דיני הראיות, - . ואולי כדאי לציין, דרך אגב, כי בדונו לאחרונה, ב-, בסוגיית התיקון ה-5, בערעור מירנדה נ. אריזונה, העיר ביהמ"ש העליון של ארה"ב בפסק-דינו, כי שרשיו של עקרון אי-ההפללה העצמית שבמגילת הזכויות האמריקנית "טבועים בנבכי העבר העתיק", היינו בכלל המשפט העברי, כי "אין אדם משים עצמו רשע", תוך איזכור דברי הרמב"ם בנושא זה13. אלא שבמשפט העברי, כידוע, לא הוענקה זכות או חסינות לנאשם אלא נקבעה פסלות, מחמת הטעם שאין אדם נאמן להעיד על עצמו. (ומצב דומה היה קיים באנגליה לפני החוק של , כשהנאשם היה פסול לעדות).

משפטנים רבים עמדו כבר על הסתירה, שאין למצוא לה צידוק סביר, בין ההגנה לפי השיטה האנגלו-סכסית הנתונה לנאשם, בעמדו לדין בפני שופטיו, בדלתיים פתוחות, ושאינה מרשה לדובבו בניגוד לרצונו, אף לאחר שהקטיגוריה מצדה הביאה ראיות המטילות עליו חשד, ולעתים חשד כבד, ובין זכות המשטרה לחקור כל אזרח בסתר, כלומר בדלתיים סגורות, ולפני שמישהו החליט להאשימו, [אצלנו לפי הסעיף 2 לפק' הפרוצדורה הפלילית (עדות)]. ומי כמונו יודע עד כמה עשוי "העיתוי" של החלטת האישום להיות גמיש בהליכי החקירה.

לינק למצגת אקדמית על זכות השתיקה ב-99 שח

ביבליוגרפיה לדוגמא: (כ 30 מקורות באנגלית ובעברית)

[1] מ' לנדמן "על השתיקה" הסניגור 5.

[2] ע' קפלן "על זכות השתיקה" זכויות אדם בישראל - קובץ מאמרים לכבוד חיים ה' כהן  241, 253.

[3] א' ברק "הקונסטיטוציונליזציה של מערכת המשפט בעקבות חוקי היסוד והשלכותיה על המשפט הפלילי (המהותי והדיוני) " מחקרי משפט יג  5, 23.

[4] סעיף 28 (א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים)

[5] ע"פ 8600/03 מ"י נ' שרון פ"ד נ"ח (1) 748 (להלן: "פסק-דין שרון"). פסק-דין שרון עוסק בסוגית מסירת מסמכים על-ידי חשודים, שהינה היבט מיוחד אשר לא יידון במאמר זה.

[6]. 436. U.S 384 Arizona. v Miranda.