‏290.00 ₪

שאלת המחקר

מה ראוי שיהיה ההסדר המשפטי בשאלת החלתו של כלל שיקול הדעת העסקי?

תוכן עניינים

מבוא

שאלות משנה:

פרק א – תיאוריה: תכליתו של כלל שיקול הדעת העסקי והאיזון אותו הוא בא להשיג

פרק ב' – הדין בארה"ב

1. תכליתו של כלל שיקול הדעת העסקי

הלכת MFW

איזה מידע חשוב לעניין בחינת ה BJR

Brehm v. Eisner -Walt Disney

ההבדל בין שני פסקי הדין (סמית' מול ברהם)

2. מהו הדין הראוי בשאלת רכיבי כלל שיקול הדעת העסקי?

Kamin v. American Express

3. מהו כלל נטל הראיה הראוי לשם העברת הנטל אל הנתבעים להוכיח את חזקת התקינות?

Smith v. Van Gorkom

פרק ג – הדין בישראל

1. תכליתו של כלל שיקול הדעת העסקי

פסיקה חשובה: ורדניקוב נ' אלוביץ' (פרשת בזק)

2. מהו הדין הראוי בשאלת רכיבי כלל שיקול הדעת העסקי?

כיבוד שיקול הדעת העסקי ע"י ביהמ"ש הישראלי

3. מהו כלל נטל הראיה הראוי לשם העברת הנטל אל הנתבעים להוכיח את חזקת התקינות?

כלל שיקול הדעת העסקי - הפרה במחדל

כיצד כלל שיקול הדעת העסקי חל בישראל?

פרק ד – ניתוח

מהו כלל נטל הראיה הראוי לשם העברת הנטל אל הנתבעים להוכיח את חזקת התקינות?

דעת מיעוט השופט סולברג בפס"ד ורדניקוב לעניין נטל הראיה

סיכום

מסקנות

במענה על שאלות המחקר:

ביבליוגרפיה

כלל שיקול הדעת העסקי (business judgment rule) אומר כי ביהמ"ש, בהנחה ואכן מדובר בהחלטה עסקית שהתקבלה בתו"ל- לא יתערב  בהחלטות עסקיות של הדירקטוריון[1].

בימי המשבר הכלכלי הגלובלי עקב הקורונה ענינים של שיקול דעת עסקי היו אקטואליים מאוד. כמו כן התרגשו סכנות חדלות פרעון[2] תאגידיות.

עבודה זו תעסוק בנושא מרתק: מה ראוי שיהיה ההסדר המשפטי בשאלת החלתו של כלל שיקול הדעת העסקי לאור עקרונות הממשל התאגידי. כל עוד פועלים מקבלי ההחלטות בתאגיד על יסוד שיקול דעת עסקי (BJR) הנסמך על איסוף מלוא האינפורמציה הרלוונטית לקבלת ההחלטות – ינטה ביהמ"ש להניח לטובת קברניטי החברה כי שיקול הדעת שהפעילו היה שיקול דעת סביר.[3]

כלל שיקול הדעת העסקי מקנה חזקת תקינות לפעולות הדירקטוריון, ולא בכדי. הדירקטוריון הוא האורגן התאגידי המפקח על הנהלת התאגיד, והמוודא כי ההנהלה פועלת לטובת החברה. לעיתים, על ההנהלה והדירקטוריון לבצע פעולות נושאות סיכון שתוצאתן לא בטוחה. לקיחת סיכונים עסקיים מחושבים היא חלק בלתי נפרד מהתנהלות עסקית, ולכן חלק הכרחי ומאתגר במיוחד מעבודת הדירקטוריון. ודוק, לפעמים סיכונים משתלמים, ולפעמים לא. תפקידם של דיני התאגידים בהקשר זה הוא לוודא, כי תהליך קבלת ההחלטות סביר ותקין, וכי השלכותיה האפשריות של כל החלטה נשקלו טרם קבלתה. כאשר בית המשפט מראה נכונות יתר להתנות על חזקת התקינות באמצעות "מבחני ביניים" ערטילאיים, הוא יוצר תמריץ שלילי לדירקטורים לקחת סיכונים שלעיתים נחוצים לחברה ולעסקיה מחשש שבעלי מניות מיעוט יבואו איתם חשבון על פי "מבחן התוצאה". דירקטוריון פחדן הוא דירקטוריון שאינו עושה את עבודתו, ושבמקרים קיצוניים עלול להזיק לחברה ולכלל בעלי מניותיה. הקטנת נטל ההוכחה על התובע מעודדת את התוצאה, שלפיה בעל מניות שאינו מרוצה מהחלטה מסוימת, או שהוא בעל עניין אישי שלילי, או שהוא מרגיש כי הוא יכול להשיג דבר מה מעבר למה שהוצע לו - יסכל החלטות שמטיבות עם החברה על ידי איום בתביעה נגזרת או בתביעה ייצוגית.[4]

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

[1] אסף אקשטיין, "הדירקטוריון – פרופיל: תאוריה, ראיות ומדיניות" " משפטים גליון נ(2), האונ' העברית ירושלים, (2020)

[2] מרקוס א'. חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי. (המהפכה בתחום חדלות הפירעון של יחידים ותאגידים) אוצר המשפט (2020)

[3] כהן מ., דלומי ר. דיני תאגידים (הוצאת בורסי) (2020)

[4] אירית חביב-סגל דיני חברות,  פרק י' חובות אימון של דירקטורים ונושאי משרה ועסקאות בעלי עניין, עמ' 491