‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי הסעד של עיכוב הליכים בשל הסכם בוררות?

תוכן עניינים

מבוא

1. צורת הבקשה לעיכוב

2. מועד הגשת הבקשה

3. שיקול בית המשפט

סיכום

ביבליוגרפיה 

ייעודה העיקרי של הבוררות הוא "לשמש אמצעי נוח, מהיר וחסכוני ליישוב סכסוכים מחוץ לכתלי בית המשפט ולהקל על ידי כך את המעמסה שעל בתי המשפט"1. משום כך, אם הסכימו הצדדים על דיון בבוררות ולמרות זאת הגיש אחד מהם תובענה בבית המשפט - לא יאפשר לו בית המשפט, בדרך כלל, התחמקות ממילוי התחייבויותיו החוזיות. אמנם אין הוא יכול לאכוף עליו את ההתדיינות בבוררות באמצעות צו בעין, אך הוא יכול למנוע מאתו את השיפוט בבית המשפט, וזאת על ידי מתן צו לעכוב ההליכים שבפניו2.

אין בכוונתנו להכנס כאן לפירוט המקרים בהם יינתן הסעד של עיכוב ההליכים. נושא זה נדון בהרחבה בספרות3. בכוונתנו לעמוד ברשימה זו רק על החידושים של חוק הבוררות 4 לעומת הוראות הפקודה 5 לגבי סעד זה.

ס' 5 לפקודה הורה לאמור :

"אם התחיל צד מן הצדדים לשטר הבוררין, או כל תובע על ידו או מכוחו, במו"מ משפטי בבית משפט נגד צד אחר לשטר הבוררין או נגד כל אדם התובע על ידו או מכוחו, בנוגע לכל דבר שהוסכם למסרו לבוררות, יכול כל צד מן הצדדים למו"מ המשפטי בכל עת שהיא אחרי הופיעו בדין, ובטרם יעשה כל מעשה אחר במו"מ משפטי, לפנות בבקשה לבית המשפט להפסיק את המו"מ המשפטי ; ואם נתברר לבית המשפט או לשופט משופטיו שאין טעם מספיק לבלי למסור את הדבר לבוררות בהתאם לשטר הבוררין, וכי בשעה שהחלו במו"מ המשפטי היה המבקש מוכן ומזומן לעשות את כל הדברים הדרושים להנהלת הבוררות כהלכה והוא עודנו מוכן ומזומן לכך, יכולים הם ליתן צו להפסיק את המו"מ המשפטי". 

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)