‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי המקור להתערבות ותוצאת הפגם?

תוכן עניינים

מבוא

גישת הפסיקה

משמעות הלכת טחן לאור הכרעות אפשריות אחרות

סיכום

ביבליוגרפיה 

הביקורת על גופים שיפוטיים ומעין-שיפוטיים שהופעלה באנגליה בעיקרה באמצעות צו הבירור (צרטיוררי), פותחה ועוצבה במושג הסמכות. אמנם בצד עילת הביקורת של חוסר הסמכות קיימת היתה העילה של טעות שבדין הגלויה על פני ההחלטה, אך זו נזנחה עקב ההגבלות התחיקתיות על כוח הביקורת. כלומר, המחוקק ביקש להצר את סמכות ערכאות הביקורת, ולפיכך ניסח את סמכות הגופים המבוקרים ואת תחום הביקורת כך שביהמ"ש המבקר נעדר היה סמכות לבקר את גוף ההחלטה. עקב כך התפתחה הביקורת במושגי סמכות וגם מקום שלמעשה לא חלה הגבלה לגבי עילת הטעות שבדין, ראו עצמם בתי המשפט בטעות כמוסמכים להתערב רק בעילה אחת והיא חוסר הסמכות. בתי המשפט ראו עצמם משוחררים מההגבלות הללו, כל אימת שסווג הפגם כחוסר סמכות. גישה זו נעוצה בתוצאות החמורות של מעשה הנגוע בפגם זה : חוסר סמכות מביא לאפסות ההחלטה מעיקרא והיא כלא היתה ; לפיכך לא ניתן לוותר על הפגם. בהיות ההחלטה בטלה ומבוטלת, היא ניתנת לתקיפה בעקיפין ומותרות ראיות להוכחת הפגם, אם זה אינו גלוי. כאמור, ההגבלות החלות על סמכות הערכאה המבקרת את ההחלטה אינן מופעלות, שכן החלטה שניתנה בחוסר סמכות אינה החלטה כלל.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)