‏250.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי פקיסטן הגרעינית?

תוכן עניינים

שער                                                                                                             

מבוא                                                                                                            

צבא פקיסטן                                                                                                    

פקיסטן הגרעינית                                                                                        

יחסים בינלאומיים                                                                                        

 יחסי פקיסטן ארה"ב                                                                           

 מדיניות הפיוס של אובמה                                                                  

יחסי פקיסטןסין                                                                                

קשרים עם מדינות המזרח התיכון                                                                     

מצב זכויות האדם בפקיסטן                                                                        

סיכום                                                                                                           

ביבליוגרפיה                                                                                                         

פקיסטן נהנתה ממעמד חשוב בשדה הפוליטי העולמי ומקשרים קרובים עם מדינות מפתח רבות, בשל היותה מעצמה צבאית וגרעינית, בשל מיקומה האסטרטגי בתת היבשת ההודית וגם בשל היותה מדינה מוסלמית גדולה.  

פקיסטן הפכה בשנים האחרונות למעצמה גרעינית והיא נחשבה למדינת מפתח חשובה באסיה. חייו בה כמאה שישים ושניים מיליון בני אדם על שטח של 804,000 קמ"ר. במדינה המוסלמית השנייה בגודלה מבחינת האוכלוסייה (והגרעינית היחידה) בעולם 77% ממנה הוא סוני ו-20% שיעי.

לצבא יש תפקיד מרכזי בחייה הפוליטיים והאזרחיים של פקיסטן. מנהיגה של פקיסטן, פרווז מושארף, לשעבר גנרל צבאי, שעלה לשלטון בפקיסטן לאחר שביצע הפיכה צבאית . אף שפקיסטן הוגדרה כרפובליקה אסלאמית, למעשה, היא נמצאה תחת משטר צבאי.

בצבא הפקיסטני שירתו כ-600 חיילים בקבע וגם למעלה מחצי מיליון חיילי מילואים. עובדה זו מיקמה אותו במקום השביעי בעולם במושגים של גודל (אחרי צבאות הודו, סין, איראן, ארה"ב רוסיה וצפון קוריאה).

השריון הפקיסטני מנה כ-2300 טנקים, רובם ממודל סובייטי וחיל האוויר הפקיסטני עבר רענון ועל פי התכנון הוא יתבסס בשנים הקרובות בעיקר על מטוסי F-16 אמריקניים (מדובר על למעלה מ-400 מטוסי קרב, ביניהם גם מיראז'ים צרפתיים). הטייסים הפקיסטנים נחשבו לטובים בתחומם, כשחלקם טסו בחילות האוויר במפרץ הפרסי, כמו חיל האוויר הסעודי, כחלק משיתוף הפעולה בין המדינות.

מבחינה כלכלית פקיסטן הייתה מדינה ענייה, אך אפשר גם לומר שהמדינה נמצאה בתהליכי פיתוח מואצים. בשנת 2005, צמח המשק הפקיסטני ב-8.4% (מעל 7% ) שזאת צמיחה גבוהה. הצמיחה נבע מכלכלה המבוססת על חקלאות לכלכלה מודרנית יותר, בזכות גידול בהשקעות הממשלה, לצד סיוע גבוה מבחוץ, בחלקו בשל רעידת האדמה שהותירה נזק רב בנפש וברכוש. הבנק העולמי והבנק לפיתוח האסיאתי התחייבו לתרום מיליארד דולר לפקיסטן.

יחד עם תרומה בסך מאות מיליוני דולרים מסעודיה התאפשר גידול משמעותי ביתרות מטבע החוץ הפקיסטנים. סין חתמה על הסכמים עם פקיסטן הנוגעים לסיוע בבניית תשתיות בהיקף של למעלה משני מיליארד דולר בשנים הקרובות.

מאז היבחרו אובמה ניסה להביא לפיוס בזירות הבין-לאומיות המסוכסכות. נסיון זה נתפס כחולשה ע"י מדינות אלימות עם משטר עריץ וכוחני.

לדעתי, כמו שנאומי הפיוס של אובמה לא השפיעו על צעירי הג’יהאד כך לא ישפיעו על עתודת ההנהגה של פקיסטן. אלו גם אלו (כלומר גם הפקיסטנים ברובם) אלימים וששים אלי קרב כדי להוכיח עליונות. לדעתי כישראלי וחייל צה"ל במילואים, הפקיסטנים מעדיפים צורת חיים שבטית, אלימות וח’ליפות על-פני חירות, קדמה ודמוקרטיה. תגובה צוננת זו של העולם הערבי– אסלאמי ושל שאר הקואליציה האנטי – מערבית, שכנעו את אובמה לעבור משלב הפיוס לשלב של פעולות צבאיות וסנקציות כבדות יותר אך לדעתי מעט מדי ומאוחר מדי.

המצב אינו טומן נחמה ביחס לעתיד, הסחר הגרעיני של פקיסטן נמשך אף בימים אלה. אפשר רק לקוות שהנהגת המדינה השסועה והקהילייה הבינלאומית יעשו מאמץ רב יותר ויצליחו למנוע פריחה מחודשת של שוק גרעיני בפקיסטן. 

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית 20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

בר-זוהר מ', קיצור תולדות ישראל, הוצאת ספרי חמד (2018)

1. Cohen, Stephen P. The Idea of Pakistan. The Brookings Institution. November  
2. Farndon, John, Concise encyclopedia, Dorling Kindersley Limited.

Halliday, Fred. State and Ideology in the Middle East and Pakistan. Monthly Review

 Yasmeen Niaz Mohiuddin, Pakistan: a global studies handbook. ABC-CLIO publishers

תח