‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי הדין הרצוי והמצוי בחוק שיפוט בענייני התרת נישואין?

תוכן עניינים 

מבוא

הליך התרת נשואין הלכה למעשה.

התרת נישואין נעשית בבתי משפט לענייני משפחה, בשני שלבים

תאור סיטואציה עובדתית 

שם החוק..

היחס בין תחולת החוק לסמכותם של בתי דין דתיים מוסמכים

היחס בין תחולת החוק לסמכותו של ביה"ד הרבני

היחס בין תחולת החוק לסמכותו של ביהמ"ש המחוזי

הליכי הפרוצידורה על פי החוק והצורך ב"חוות-הדעת".

דין רצוי

חוק שיפוט בעניני התרת נישואין (מקרים מיוחדים) (תיקון - סמכות בינלאומית וקביעת ערכאת שיפוט)

המדיניות המשפטית הרצויה.

סיכום והמלצות.

ביבליוגרפיה.

נספח.

תזכיר חוק שיפוט בעניני התרת נישואין (מקרים מיוחדים) (תיקון - סמכות בינלאומית וקביעת ערכאת שיפוט)

חוק שיפוט בעניני התרת נישואין (מקרים מיוחדים) בא לאחר פניות חוזרות ונשנות של נשיאי ביהמ"ש העליון אל המחוקק לתקן את המצב המשפטי, שהיה קיים עד לחקיקת החוק - ושעל פיו בני זוג רבים ,לא יכלו להפקיע בארץ את נישואיהם.

עד לחקיקת החוק לא זו בלבד שלא היה בארץ חוק כללי טריטוריאלי, המסדיר אופן הפקעת נישואין בין זוגות מעורבים (או זוגות חברי אחת מן העדות הדתיות, הבלתי מוכרות, כגון - הפרוטסטנטים, הקראים, הבהאיים ועוד) כאשר הנישואין היו תקפים בשעת עריכתם ; אלא אפילו, שהנישואין היו בטלים ונעדרי כל תוקף חוקי (void), לפי חוקם האישי של הצדדים ביום עריכת הנישואין ; הרי גם אז וללא הסבר הגיוני לא היו יכולים לקבל הצהרה על בטלות נישואיהם מפאת חוסר סמכותם של בתי המשפט האזרחיים ובתי הדין הדתיים, כאמור בסייגים שבסיפא לסימנים 64 (1) ו-65 לדבה"מ במועצתו, כפי שנתפרשו בפסיקה של ביהמ"ש העליון.

הליכי התרת נישואין הינם בעצם הליכי גירושין לזוגות מעורבים (בני דתות שונות) או לבני זוג, שלפחות אחד מביניהם הוא חסר דת, כלומר הוא לא שייך לשום דת מוכרת על פי החוק, אזרחי ישראל יכולים להתחתן ולהתגרש רק לפי הדין הדתי של הדת שאליה הם משתייכים. לכן, יהודים יכולים להתחתן אך ורק ברבנות, נוצרים – בכנסיה, וזוג מוסלמים – בבית הדין השרעי. כך גם בעניין גירושין.

בפני זוגות שלא מעוניינים להינשא בטקס דתי עומדת האפשרות לטוס להינשא בחו"ל (נישואי קפריסין או פראג הם הנפוצים ביותר). פתרון זה אינו קיים במקרה של גירושין. גירושין אזרחיים בחו"ל לרוב אינם אפשריים עבור ישראלים, ובכל אופן – כמעט בשום מקרה אינם תקפים בארץ, מכיון שהגירושין התקפים בארץ הם גירושין דתיים.

הגירושין האזרחיים היחידים הקיימים בארץ, נועדו כאמור לאותם אנשים שלא חל עליהם דין דתי: זוגות מעורבים וחסרי דת. החוק הרלוונטי הוא בעל שם ארוך במיוחד: "חוק שיפוט בענייני התרת נישואין (מקרים מיוחדים וסמכות בינלאומית), תשכ"ט-1969".

1. קביעת סמכות שיפוט: צריך להציג הוכחות לבית המשפט, מדוע בני הזוג לא יכולים להתגרש עפ"י הדין הדתי. כלומר, חייבים להראות שמישהו מבני הזוג הינו חסר דת, או שכל אחד מבני הזוג שייך לדת שונה. בעבר, שלב זה נעשה ע"י נשיא בית המשפט העליון, אך מאז שנת 2005, עם תיקון החוק, מנהלים את ההליכים האלה בבית משפט למשפחה.

2. הגירושין עצמם, השדורשים אחד מאלה:

א. הסכמה של שני בני הזוג להתגרש.

ב. הוכחה של הדין הזר – יש להראות שחוק המדינה שבה נערכו הנישואין מאפשר גירושין ללא הסכמה.

תיקים של התרת נישואין יכולים להפוך להיות מורכבים וארוכים מאוד. במקרים נקודתיים ובנסיבות ספציפיות, התיק יכול להסתיים בתוך שבועיים. במקרים הרגילים, הטיפול אורך מספר חודשים. במקרים מורכבים (כגון אם בן הזוג נעלם), וביחוד אם התיק אינו מנוהל נכון, ההליכים יכולים להימשך גם מעל שנה.

בני זוג, שאהד מהם יהודי והשני לא יהודי נישאו בחו"ל בנישואין אזרחיים בהיותם נתינים זרים. לימים מחליטים בני הזוג (או לפחות בן הזוג היהודי) לעלות ארצה. בן הזוג היהודי מקבל אזרחות ישראלית מכוח חוק השבות ואילו בן הזוג הלא יהודי נשאר נתין זר[1]. והנה, כאשר מבקשים בני הזוג הנ"ל להתיר את נישואיהם בארץ, מתברר להם, כי אין כל ערכאה שיפוטית בארץ המוסמכת לתת להם מבוקשם ; וזאת אפילו כשמתברר שנישואיהם היו בטלים וחסרי כל תוקף חוקי לפי חוקם האישי בעת עריכת הנישואין[2].

בית המשפט העליון בשורה ארוכה של פסקי דין קבע, כי עם כל הסימפטיה והרצון לעזור ל"זוגות אומללים" כנ"ל, אין ביכולתו לסייע להם והפנה, כאמור, תשומת לבו של המחוקק פעמים רבות במשך למעלה משתים עשרה שנים לתקן מעוות זה על-ידי תיקון החוק.

כמו כן העובדה - כי אין בארץ חוק המסדיר הפקעת נישואין, על פיו יוכל ביהמ"ש המחוזי להתיר נישואין בין בני זוג אזרחים מקומיים, ששניהם (או אחד מהם) חברי עדה דתית בלתי מוכרת (כגון הפרוטסטנטים, הבהאיים, חסרי דת ועוד) - הוסיפה קשיים נוספים.

אמנם הוגשו במשך השנים מספר הצעות לתיקון החוק, אך בסופו של דבר הם ירדו מן הפרק, עד אשר התקבל לפני מספר חודשים החוק בו עסקינן.

בבואנו לעיין בסעיפי החוק, יורשה לנו להעיר במספר הערות קצרות, המתייחסות בעיקר לשאלות של קביעת השיפוט, כי עם כל גישתנו האוהדת למחוקק בחקיקת חוק זה לשם תיקון עוותים, שנגרמו לבני זוג רבים, הרי החטיאו ניסוחיו פעמים מספר את המטרה, אשר ניצבה לפניו ולכן טוב יהיה אם יתוקנו במשך- הזמן.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים )