‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי הצעת חוק הספריות הציבוריות?

תוכן עניינים

מבוא

1. הקמת הספריה הציבורית

2. שיתוף של רשויות מקומיות אחרות

3. שיתוף של מוסדות וגופים אחרים

4. תמיכה מטעם אוצר המדינה

5. הפיקוח מטעם המדינה

6. הפיקוח מטעם הרשות המקומית

7. שירות ספרייתי

8. חומר ספרייתי

9. קהל הקוראים

10. תשלומים

11. הבטחת קיומו של החוק

12. המועצה

סיכום

ביבליוגרפיה 

חוק הספריות הציבוריות, שהצעתו נמצאת עכשיו בדיון בפני הכנסת, עשוי לפתוח פרק חדש במשפטנו המינהלי1. חוקי ספריות קיימים כבר מזמן בארצות התרבותיות. הראשונים שביניהם ניתנו כבר במאה הקודמת ותוקנו או הוחלפו בינתיים פעמים רבות. למעשה מדינת ישראל, מדינת "עם הספר", היא אחת האחרונות לחוקק חוק כזה.

מהו "חוק הספריות הציבוריות" ומדוע יש צורך בו ? הלא גם עכשיו קיימות ספריות ציבוריות אצלנו, ללא כל חוק ?

כדי להבין זאת, יש להקדים ולהסביר את המונח "ספריה ציבורית". לא כל ספריה הפתוחה לציבור היא בשל כך בלבד "ספריה ציבורית", לא לפי שימוש המונח במדע הספרנות ועל אחת כמה וכמה לא לפי החוק המוצע. נסביר קודם את משמעות המונח הזה בשפת הספרנים, ואחר כך את משמעותו בהצעת החוק שלפנינו.

א. הספרנים מבחינים בין כמה סוגי ספריות, לפי תפקידיהן. סוג אחד הוא הספריה הלאומית, הקיימת כמעט בכל ארץ וארץ. היא לא מיועדת בעיקרה לשרות הקהל הרחב, אלא תפקידה הוא לאסוף ולשמור ספרים ופרסומים אחרים שיצאו לאור בארץ, או נכתבו ע"י מחברים בני הארץ או בני האומה, או המתיחסים לארץ או לאומה. אופי שונה לגמרי יש לספריה האוניברסיטאית (או של יתר מוסדות להשכלה גבוהה). הספריה הזאת משרתת בראש ובראשונה את ההוראה ואת המחקר; משום כך הרכבה וניהולה נעשים לפי כללים אחרים משל הספריה הלאומית. (יש וספריה אחת יכולה לשמש בשני תפקידים, כמו למשל הספריה הלאומית והאוניברסיטאית בירושלים.) סוג אחר של ספריות היא הספריה המיוחדת. ספריות כאלה הן, למשל, אוסף ספרי רפואה בבית חולים, ספרי משפט בבית משפט, ספרים טכניים בבית חרושת וספרות מקצועית במשרד ממשלתי. תפקידה של ספריה כזאת אינו באיסוף חומר ושמירתו, כמו בספריה הלאומית, וגם לא בשרות הוראה ומחקר, כמו ספריה של מוסד להשכלה גבוהה, אלא עליה לספק אינפורמציה מעשית לאנשי המקצוע העובדים שם. ברור שתפקיד כזה דורש מבחר ספרים אחר וניהול ספריה שונה מאשר ביתר סוגי הספריות. גם הספריה הציבורית משמשת תפקיד מיוחד ; עליה להוות כאילו המשך של רשת החינוך הכללית, כדי שהאזרח ימצא בה מקור אינפורמציה ואפשרות קריאה לשם הנאה והשתלמות, לפי רצונו ולפי צרכיו - וכשם שניתן לימוד חובה לכל האוכלוסיה, כך גם הספריה הציבורית צריכה להיות פתוחה לכל. נוסף על התפקיד העיקרי הזה יכולה הספריה הציבורית למלא גם תפקידים אחרים, במיוחד ביישובים שאין בהם ספריה אחרת. שם היא תתן, למשל, את העזרה הנחוצה לתלמידי בתי הספר העממיים והתיכוניים הזקוקים לספרות להכנת שיעוריהם, היא תספק ספרות לחוגי תיאטרון, לחוגי ספרות, לקורסים להשתלמות מקצועית, ללימוד השפה העברית לעולים חדשים, ועוד. כפי שתפקידיה של הספריה הציבורית יכולים להיות מרובים ומגוונים, כך יהיה גם הרכב חומר הקריאה שונה ממקום למקום.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)