‏290.00 ₪

 שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי החנינה במשפט הפלילי ישראלי?

תוכן עניינים

 הקדמה

החנינה במשפט הפלילי ישראלי 

בקשת החנינה שנדחתה של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט 

שאלת החנינה במקרה החייל אלאור אזריה- פרשת הירי במחבל מנוטרל 

משפט משווה: סמכות החנינה

ארצות הברית

מקרי חנינה משמעותיים בארה"ב

המשפט האנגלי

צורות החנינה ותוצאותיה

תכליתה של החנינה

חנינה בטרם הרשעה, פרשת קו 300

סוף דבר

ביבליוגרפיה

 מוסד החנינה מקבל זרקור בולט בשנים האחרונות. השיח הציבורי עוסק למשל בשאלה, האם לנשיא לשעבר, משה קצב, ולראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, הייתה מגיעה חנינה מנשיא המדינה, רובי ריבלין (שמכיר אותם אישית עוד מימיהם בהנהגת הליכוד). כמו כן נערך ויכוח ציבורי ער בענין חנינה לחייל היורה אלאור אזריה. העבודה הנוכחית עוסקת בנושא מוסד החנינה בישראל. התפתחות המשפט הישראלי הביאה לגיבוש שני מושגים מקבילים בעניין זה: החנינה האינדיווידואלית והחנינה הכללית. לשתי צורות אלו של חנינה יש מספר נקודות שוני. החנינה האינדיווידואלית מוענקת בתוקף סעיף 11(ב) של חוק-יסוד: נשיא המדינה, תשכ"ד-1964. סעיף זה של חוק-יסוד מסמיך את הנשיא לחון עבריינים ולהקל בעונשים על ידי הפחתתם ועל ידי המרתם. החנינה הכללית ניתנת בדרך חוק, לרגל מאורע חשוב שאירע בתולדות המדינה. בישראל נחקקו שני חוקים כאלה:פקודת החנינה הכללית,תש"ט-1949, לקראת הכינון של משטר דמוקרטי במדינה, וחוק החנינה, תשכ"ז-1967, לאחר הניצחון במלחמת ששת הימים. מכאן, ניתן לראות כי, החנינה האינדיווידואלית מוענקת על ידי נשיא המדינה, עקב סמכותו כראש מדינה (וכן, כרשות חוננת עצמאית ובכירה) ואילו החנינה הכללית ניתנת בדבר חקיקה של הכנסת, עקב תפקידה כרשות מחוקקת. בעוד הראשונה מוענקת לעבריין מסוים, השנייה ניתנת לקבוצות מסוימות של עבריינים. החנינה האינדיווידואלית נוגעת לרצון היחיד. לעומתה, החנינה הכללית אינה מותנית בהסכמת הפרט.

אולם, לחנינה האינדיווידואלית והכללית יש גם כמה קווי דמיון. שתי צורות אלו של חנינה יכולות לבוא לידי ביטוי בצורה מלאה, חלקית ואף מותנית בתנאים. החנינה האינדיווידואלית מבטלת את האחריות הפלילית, כפי שזו נוצרה עקב ביצוע עבירה וכפי שזו מצאה את ביטויה המוחשי בעונש שהוטל עבורה. בדומה לכך, החנינה הכללית מסירה את הפליליות ממעשים שקיים לגביהם הסיכוי שעושיהם לא יחזרו עוד עליהם בשל תמורות שחלו בעמדותיהם כלפי ערכי החברה עקב התפתחויות חברתיות ומדיניות מכריעות שחלו בחיים הציבוריים.למעשה, בהיותן סייגים למימוש האחריות הפלילית, צורות חנינה אלו מופעלות כדי למנוע או להפסיק כל הליך פלילי שנועד לקדם מימוש אחריות פלילית לגבי עבירה מסוימת- החל מהליך טרום חקירתי וכלה בהליך בתר-שיפוטי, כולל השלכה על העבר הפלילי של עושה העבירה. מכאן, ניתן לטעון כי, החנינה מגלמת אי צדק. לאור כך, ומאחרוצדק הוא העיקרון הראוי לשלוט בתחום הענישה הפלילית, עבודה זו מעוניינת לבחון את שאלת המחקר הבאה: מהו מקומו של מוסד החנינה במשפט הישראלי? שאלה זו תיבדק במסגרת העבודה הנוכחית באמצעות סקירת החקיקה, הפסיקה והספרות המשפטית הקיימות בתחום. 

 לעבודה זו ישנה מטרה נוספת (אם כי, משנית)- לבחון את אחת הסוגיות המסעירות ביותר במשפט הישראלי, חנינה בטרם משפט. סוגיה זו תיבדק במסגרת העבודה הנוכחית באמצעות תיאור וניתוח "פרשת אוטובוס קו 300",הידועה מבין הפרשיות הבודדות שבהן הוענקה חנינה אינדיווידואלית על ידי נשיא המדינה בטרם הרשעה בפסק דין סופי בבית המשפט והחשובה שביניהן.

ככלל, העבודה הנוכחית נחלקת לפרק המבוא ולעוד שני פרקים נוספים. בפרק הראשון תוצג סקירת ספרות בנושאים הבאים: רקע היסטורי על מוסד החנינה בישראל,היבט השוואתי של סמכות החנינה במשפט הישראלי, האנגלי והאמריקאי, החנינה- צורותיה, תוצאותיה ומטרותיה, וכן חנינה בטרם הרשעה. בפרק השני, יוצג סיכום, תוך התייחסות לשאלת המחקר (כמו גם לסוגיית חנינה בטרם משפט). 

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

עדיאל זימרן ונתנאל דגן "ביקורת שיפוטית על רשויות אכיפת החוק: בין מינהלי לפלילי" משפטים כרך נב, האונ' העברית ירושלים (2021)

דורון מנשה ואיל גרונר התיאוריה של המשפט החוזר וניתוח פרשת זדורוב, נבו הוצאה לאור, (2021)

ע"פ 5270/14 אהוד אולמרט נגד מדינת ישראל, (טרם פורסם) 

גוט ע' "פרק חמישי: חנינה ומשפט חוזר" עיוות דין בהליך הפלילי 

חסינה