‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי בקשה לביטול פסק בוררות?

תוכן עניינים

מבוא

א. הבעיה בפס"ד סלמן

ב. פסק דינו של השופט ברנזון

ג. "טעמים מיוחדים" - מהם ?

ד. מועד "שבעת הימים"

סיכום

ביבליוגרפיה 

משניתן פסק בוררות רשאים בעלי הדין, על פי חוק הבוררות, , בין היתר, לפנות לבית-משפט מחוזי בבקשה לאשרו או בבקשה לבטלו3. אולם, בעוד שלגבי מועד ההגשה של בקשת האישור שותק החוק, הרי מועד ההגשה של בקשת הביטול מוגבל בו - בסעיף 27 (א) - לארבעים וחמישה ימים מהיום בו ניתן הפסק - אם ניתן בפני מבקש הביטול, או מהיום בו נמסר למבקש העתק הפסק - אם ניתן שלא בפניו. עוד קובע סעיף 27 (א) כי "בית-המשפט רשאי להאריך את התקופה האמורה, אף אם כבר עברה, מטעמים מיוחדים שיירשמו".

יכול שיבקש בעל דין ביטולו של פסק בוררות לא רק מיוזמתו שלו, אלא אף כתגובה על בקשת בעל הדין יריבו לאשר את הפסק4. תקנה 10 לתקנות סדרי הדין בענייני בוררות, -, קובעת כי בקשה לביטול פסק בוררות, המוגשת כהתנגדות לבקשת אישורו, יש להגיש תוך המועד שנקבע בסעיף 27 (א) לחוק, ובנוסף לבך, תוך שבעה ימים מהיום בו הומצאה לבעל הדין מבקש הביטול הודעת בעל הדין מבקש האישור. הווה אומר : בתקנה 10 יש משום הגבלה נוספת של המועד להגשת בקשה לביטול פסק בוררות, כשזו באה כהתנגדות לבקשה לאישור הפסק. תקנה 10 מסיימת לאמור :

"לא התנגד מבקש הביטול כאמור, יאשר בית-המשפט או הרשם את הפסק ואין צורך לשמוע את בעלי הדין".

בפסק-הדין נשוא רשימתנו הגישו המערערים - אשר זוכו בפסק בוררות בתשלום סכום מסויים על ידי המשיב - בקשה לבית-המשפט המחוזי לאישור הפסק. תוך פחות משבעה ימים מהיום בו נמסרה בקשה זו למשיב, הגיש הלה בקשה לביטול הפסק. בכך מילא המשיב אחר דרישתה האחת של תקנה 10 הנ"ל. אולם, למן היום בו מסר הבורר למשיב את פסק הבוררות, ועד ליום בו הגיש האחרון את בקשת הביטול, חלפו יותר מארבעים וחמישה ימים, ובכך לא מילא המשיב אחר דרישת סעיף 27 (א) לחוק, היא דרישתה השנייה של תקנה 10.

בקשת המערערים לאישור פסק הבוררות אושרה על ידי הרשם - בפניו הובאה - כדבר שבשיגרה, מתוך הנחה שהמשיב לא הגיש התנגדותו לאישור. אולם מעיני הרשם ומעיני ב"כ המערערים נעלמה העובדה כי המשיב הגיש התנגדות לאישור הפסק, וזאת על דרך בקשת ביטולו - כנדרש בסעיף 23 (ב) לחוק. 

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)