‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי  הוכחת אבהות ?

 תוכן עניינים

מבוא

בדיקת רקמות - השיקולים הרלוונטיים.. 4 

(א) כשאין חשש ממזרות. 5 

(ב) כשקיים חשש לממזרות. 6 

האם אפשר לכפות בדיקת רקמות?. 8 

סרוב להיבדק. 9 

תביעה לקביעת האבהות. 9 

האם אבהות היא אחד מ"עניני המעמד האישי". 14 

הדין החל בעניני אבהות. 15 

סמכות השיפוט של בית הדין הדתי 17 

ניתוח פס"ד בוארון 22 

סיכום   25 

ביבליוגרפיה

תביעת אבהות הינה תביעה בה מתבקש בית המשפט לקבוע כי אדם מסוים הינו אביו של קטין או קטינה מסוימים. תביעה כזו יכול שתוגש ע"י גבר המבקש להצהיר כי הוא אביו של הקטין (כאשר הוא מעונין בקשר עם הקטין והאם מתנגדת וטוענת כי אינו האב), או לחילופין ע"י גבר הטוען כי אינו אביו הביולוגי של הקטין ומבקש להשתחרר מחובותיו כלפיו. תביעת אבהות יכול שתוגש גם ע"י האם, המבקשת לקבוע שהנתבע הינו אביו של ילדה הקטין וחייב במזונותיו, או לחילופין מבקשת לשלול את זכויותיו של הנתבע ביחס לקטין בטענה כי אינו אביו. בית המשפט המוסמך לדון בתביעת אבהות הינו בית המשפט לענייני משפחה, אשר לו סמכות ייחודית לדון בנושא. על המגיש תביעת אבהות להמציא העתק מתביעתו ליועץ המשפטי לממשלה או לבא כוחו (סעיף 28טז. לחוק מידע גנטי, התשס"א), וזאת על מנת לשמור על האינטרסים של הקטין אשר לגביו מתבקשת בדיקת האבהות, אינטרסים אשר לא תמיד זהים לאינטרסים של הוריו. כך לדוגמא, עלולה אמו של הקטין להתנגד לתביעת הטוען לאבהות מתוך שיקולים לא רלוונטיים של רצון לנקמה בו או לשליטה בלעדית בקטין, אף אם טובת הקטין באותו מקרה מחייבת דוקא את בירור אבהותו של התובע.  בדוגמא אחרת, אשה שהרתה בעת שהיתה נשואה וטוענת כי האב הינו גבר אחר שאינו בעלה, מבקשת כי ינתן צו לבדיקת רקמות על מנת להוכיח את אבהותו של אותו גבר ועל מנת שתוכל לחייבו במזונות הבת ולהנות מתמיכתו הכלכלית, אך טובת הקטינה במקרה זה מחייבת הימנעות מביצוע הבדיקה על מנת שלא ידבק בה כתם הממזרות. בתיק מ.א. (י-ם) פלונית ואח נ' אלמוני (לא פורסם), הסכימו בעל ואשה שתערך בבתם בדיקת רקמות בשל חשדו של הבעל שהבת אינה בתו. כבוד השופט ברנר, לאחר שביקש את תגובת היועץ המשפטי לממשלה, החליט לדחות את הבקשה לבדיקת רקמות. ואלו היו נימוקיו: "למעשה קיים כעת ניגוד אינטרסים בין הקטינה והוריה בשאלה הנדונה וכי במצב שכזה... נשללת סמכותם של ההורים להסכים בשמו של ילדם הקטין לפעולה העשויה או אפילו עלולה לגרום לו נזק. את מקומם של ההורים אמור למלא במקרה כזה בית המשפט, ההופך להיות 'אביהם של קטינים' וללא הסכמתו - בשמה של הקטינה - לא תיתכן הבדיקה המבוקשת." 

 בבחינת השאלה האם להורות על בדיקת רקמות לצורך קביעת אבהות מעורבים שיקולים שונים אשר על בית המשפט להתחשב בהם, כאשר טובת הקטין עומדת תמיד לנגד עיניו כעקרון-על. בהקשר זה יש להבחין בין שני מצבי יסוד: האחד, כאשר אין חשש לממזרות, והשני, כאשר קיים חשש כי בדיקת האבהות תביא למצב בו הקטין ייחשב "ממזר" על פי ההלכה. השאלה האם אבהות היא אחד מ"עניני המעמד האישי" במובן הגדרת סימן 51 לדבר המלך במועצה היתה בחזקת שאלה תיאורטית גרידא . ראה בית המשפט העליון צורך להיזקק לה לגופה ולענות עליה בשלילה, אקדים ואומר שאין בדעתי לחלוק על הפרשנות שניתנה על-ידי בית המשפט לסימן 51 לדבר המלך, פרשנות הנראית בעיני כמשכנעת מבחינה פורמלית. ענין האבהות הושמט מרשימת "עניני המעמד האישי" בסימן 51 הנ"ל, רשימה הנראית כ"נומרוס קלאוזוס" 4 ורק בדוחק רב מתן לדחוס את ענין האבהות לתוך המושג "לגיטימציה" legitimation הכלול באותה רשימה. מטרתה של הלגיטימציה היא לשנות את מעמדו של ילד הנחשב כבלתי חוקי, כיון שנולד מהורים שלא היו נשואים זה לזו, למעמד של ילד חוקי. בלגיטימציה נוצר איפוא יחס של אבהות חוקית על-ידי אקט משפטי קונסטיטוטיבי5, מה שאין כן בתביעת אבהות בה מתבקש בית המשפט להצהיר על קיומו של יחס האבהות כעובדה טבעית6. עם זאת נראה לי שיש מקום להסתייג מן המסקנה לפיה, השמטת ענין האבהות מסימן 51 יש בה כדי להפקיע את שיפוטו המקביל של בית דין רבני בתביעת אבהות, כיון שלפחות לענין שיפוט זה הרשימה בסימן 51 אינה ממצה. לשם בירור שאלה זו מוטב לבחון את מכלול ההשלכות הצפויות מהוצאת ענין האבהות מגדר עניני המעמד האישי המפורטים בסימן 51 לדבר המלך במועצה. 

לינק למצגת אקדמית קביעת אבהות ב-99 שח

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

 חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות

 י' צ' גילת יחסי הורים וילדים: מזונות, יחסי ממון, משמורת וחינוך(חושן משפט, תשס"א), עמ' 248-209.

מ' קורינאלדי "מגמות חדשות בדיני החזקת ילדים" המשפט ז (המכללה למינהל), 302-283

לבונטין, על נישואין וגירושין הנערכים מחוץ למדינה, עמ' 20-22

  ג' טדסקי, "מעמד אישי", הפרקליט, כרך כ"ב, 164.