‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי ספק יהודי?

תוכן עניינים

מבוא

א. הצגת הבעיה

ב. עיקרי העוברות בפרשת בסן

ג. החלטות ביה"ד הגדול לערעורין

ד. העתירה לביה"מ העליון - ונימוקיה (חוסר-הסמכות)

ה. דעת השופט זילברג: חוסר-סמכות לביה"ד הרבני בשל ספק-יהדותה של הגב' בסן

ו. ביקורתנו על הפסק

סיכום

ביבליוגרפיה 

הגדרת המונח ,יהודי" בתחיקה הישראלית, העסיקה לא-פעם את בתי-המשפט בישראל ; אם לענין חוק השבות, - 1 2 (עד לתיקונו משנת תש"ל)3, ואם לענין חוק מירשם האוכלוסין, - , לצורך קביעת התיחסות ל,,לאום" (בהבדל מ''דת")5. עם זאת, וחרף המחלוקת שפירוש המונח "יהודי" עורר בהקשרים הנ"ל, מוסכם היה, ומוסכם עדיין, על הכל, שהדיבור "יהודים" - לענין חוק שיפוט בתי-דין רבניים (נישואין וגירושין), - , פירושו דתי-הילכתי במובהק, כהוראה המוקצית לו בדיני ישראל7. הנימוק לכך הוא, כדברי השופט זילברג בפרשת רופאייזן הנ"ל8, ש,,חוק שיפוט בתי-דין רבניים בא להרהיב את סמכות הרבנים... כדי להרחיב את חלותו - על יהודים - של הדין הדתי היהודי. מכאן - כי גם השאלה : מי הוא יהודי, מוכרחה להיפתר אף היא עפ"י דיני ישראל. כי אם יכריע בה איזה שהוא שיקול אחר - חיצוני, חילוני, לבר-הילכתי - שוב לא יוחלו כאן דיני ישראל".

ברם, דעה מוסמכת זו היא מנעה, למרבה הפליאה, התעוררותה של שאלה, הנראית בעינינו תמוהה למדי : האם המונח "יהודים", בסעיף 1 לחוק שיפוט בתי"ד רבניים, כולל גם "ספק-יהודים", בהבדל מ,,יהודים" סתם, או רק "ודאי-יהודים", שיהדותם לא עוררה כל ספק. לשון אחרת : האם סעיף 1 לחוק הנ"ל, הקובע כי "עניני נישואין וגירושין של יהודים בישראל, אזרחי המדינה או תושביה, יהיו בשיפוטם, הייחודי של בתי-דין רבניים", חל גם על "ספק-יהודים" או שמא אולי מצויים מחוץ לתחום שיפוטו של בית-הדין הרבני ? שאלה זו ממש נדונה לפני כמה שנים בפרשת בסן לבית אהרנפלד נגד ביה"ד הרבני הגדול לעיעורין ואח' 9 , והוכרעה על-ידי השופט זילברג 10 בשלילת השיפוט הרבני על ,,ספק יהודים". 

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)