‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי קוים להשפעת התנהגות קרבן עבירה על מידת עונשו של העבריין?

תוכן עניינים

מבוא

תיחומו של הנושא והגדרת מושגים

הערה כללית לענין הרלבנטיות של התנהגות הקרבן,

כאשר נמדדת מידת אחריותו של הנאשם

הקבוצה הראשונה

ביצוע עבירה מצד הקרבן כלפי הנאשם וביצוע עבירה על ידי הנאשם תוך כדי פעולת תגמול

הסכמת הקרבן 

שידול מצד הקרבן

ה. הקבוצה השניה : רשלנות תורמת של הקרבן

הקבוצה השלישית : התנהגות הקרבן לאחר השלמת

כל יסודות העבירה

סיכום

ביבליוגרפיה 

בשנים האחרונות הופנתה במידה גדלה והולכת, תשומת הלב לכך, שלא ניתן להבין את תופעת העבירה, על ידי התיחסות לאישיותו של העבריין ולהתנהגותו בלבד, אלא יש לעקוב לצורך כך, בדרך דומה, אחרי הקרבן; רק מתוך ראייה כוללת של היחסים בין העבריין לקרבנו אפשר יהיה לקדם את המחקר שמטרתו מניעת עבירות או לפחות הפחתתן. להתפתחותה של הכרה זו תרמו חוקרים מתחומי מדע שונים, ובעיקר עורך הדין הישראלי ב. מנדלסון 1 - אשר, כנראה, היה הראשון שטבע את המושג "ויקטימולוגיה" (מדע הקרבן), הקרימינולוג פרופ' פון הנטיג2, הפסיכיאטר פרופ' אלנברגר 3 ואחרים4.

עצם העובדה, שלהכרת חשיבות תרומתו של הקרבן לביצוע העבירה, הגיעו חוקרים מתחומים שונים, מצביעה על רב צדדיותה של הבעיה. ניתן לומר, כי כשם שאין לך מחקר קרימינולוגי ראוי לשמו אלא על ידי שיתוף פעולה אינטר-דיסציפלינרי, כך הוא המצב גם לגבי מחקר בתחום הויקטימולוגיה.

למשפטן המעשי, למחוקק ולשופט יש מטבע הדברים, ענין רב, בתוצאותיהם של מחקרים כאלה הואיל ועלולה להיות בהם תועלת רבה, הן בהתווית מדיניות החקיקה, והן בקביעת האחריות ושיעורה, במקרים קונקרטיים. מאידך, אין המשפטן יכול כמובן לחכות עד שחקר הקרבן יניב פירות של ממש, הואיל ועליו למצוא פתרונות מידיים לשאלות המתעוררות בפניו. אין תימה איפוא, כי עוד בטרם דובר רשמית על תורת הקרבן (ויקטימולוגיה) ולפני שהחוקרים החלו במיונם של הקרבנות לטיפוסים שונים בהתאם לאישיותם ודפוסי התנהגותם, כבר עסק המשפט הפלילי בהיבטים רבים ושונים של התנהגות הקרבן5. היבטים אלה ניתן לחלקם לשלוש קבוצות עיקריות והן :

א. השפעת התנהגותו של הקרבן על אחריותו של העבריין ומידתה ;

ב. האחריות הפלילית המוטלת על קרבן העבירה עצמו ;

ג. הענקת פיצויים לקרבנות של עבירות.

הקבוצה הראשונה כוללת בעיקר בעיות המתיחסות לסיטואציות הבאות : הקרבן היוצר הזדמנות לביצוע עבירה, קינטור מצד הקרבן, הקרבן המנסה לפגוע בנאשם ונפגע בעצמו תוך כדי הגנה פרטית מצר הנאשם ; הקרבן הנפגע תוך כדי מעשה של עזרה עצמית או נקמה מצד הנאשם לאחר שהקרבן ביצע עבירה כנגדו, הסכמת הקרבן לפעולות הנאשם המבוצעות כנגדו ; שידול מצד הקרבן שהנאשם יבצע מעשה הפוגע בו, התנהגות תורמת של הקרבן על צורותיה השונות והתנהגות הקרבן לאחר ביצוע העבירה המצביעה על אישור בדיעבד או מחילה על הפגיעה בו.

בחלק מסיטואציות אלה נשללת אחריות הנאשם מכל וכל, אך לעתים מביאה התנהגות הקרבן רק להקטנה במידת האחריות של הנאשם.

הקבוצה השניה : קבוצה זו משמשת קורת גג בעיקר לשאלות של אחריות הקרבן עצמו כשותף לעבירה המבוצעת נגדו כאשר שידל את הנאשם לבצעה או הסכים לה : אחריות הקרבן בשל אי-נקיטת אמצעים מספיקים כדי למנוע עבירה העומדת להתבצע כנגדו ולבסוף אחריותו של הקרבן כאשר עשה הסכם לכיפור על עבירה שבוצעה נגדו.

הקבוצה השלישית : מתיחסת לנושא חדש ביחס 6 והוא חובת המדינה לפצות קרבנות של עבירות- בעיקר עבירות של אלימות, על הנזק שנגרם להם. קטיגוריה חדשה זו מעוררת מספר שאלות הקרובות לשאלות המתעוררות בשתי הקבוצות הראשונות ובעיקר האם יש להתחשב בהתנהגות הקרבן ותרומתו לביצוע העבירה כאשר באים לקבוע את עצם זכותו לפיצויים ואת מידתה7.

ברשימתנו זו, כפי ששמה מעיד עליה, נעסוק רק בסיטואציות מתחום הקבוצה הראשונה ומתוכה רק בשאלות של מידת העונש8. סקירה כללית זו של הבעיות "הויקטימולוגיות" במשפט הפלילי הובאה בעיקר על מנת להראות מיקומו של נושא רשימתנו במסגרת יתר הבעיות הנוגעות לקרבן העבירה.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)