מאגר עבודות אקדמיות 
עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:
הנחה 15% על כל מאגר העבודות האקדמיות !!! בעת "חרבות ברזל" : קוד קופון: מלחמה
ב"ה. אנו חב"דניקים ולא נחטא בגזל: יש גם עבודות אקדמיות בחינם (גמ"ח). 15,000 עבודות אקדמיות במחיר שפוי של 99 - 390 שח. סרטון על מאגר העבודות האקדמיות
לא מצאתם עבודה מתאימה במאגר? סמסו לנו דרישות לכתיבה מותאמת אישית - ונפנה למומחה חיצוני בעל תואר שני בתחום שלכם לכתיבה הנתפרת לצרכים שלכם בדיוק!
(לא דיינרס) 
עבודות אקדמיות "חמות":
עבודה על החותים התימנים
עבודה בנושא מלחמת חרבות ברזל
עבודה על פסילת חוקי יסוד, בג"צ דיון מורחב, עילת הסבירות
סמינריון על חוק הנבצרות ביבי, בג"צ 2024
עבודה על מחאה נגד הרפורמה המשפטית 2023
רפורמת שר המשפטים יריב לוין, פסקת ההתגברות, ממשלת נתניהו 2023
מחדל הפריות אסותא- החלפת עוברים
בן גביר - ימין פוליטי עולה 2022-2023
מבצע שומר החומות: עזה-רקטות-חמאס 2021
אסון מירון, דוחק הילולת בר יוחאי
הסתערות על הקפיטול, תומכי טראמפ
דובאי 2021: שלום מדינות ערב
עבודת סמינריון על נשים בפוליטיקה
סמינריון בחירות מפלגות אווירה 2021
מצגת אקדמית אלאור אזריה- 99 ש"ח
סרטון הסבר מאגר העבודות האקדמיות
עבודה על נשות חב"ד ארגון נשי חבד, הרבנית סלונים, אשת הרבי חיה מושקא שניאורסון, מגדר ודת אורתודוכסית, האישה החרדית חסידית, חבדניקית (עבודה אקדמית מס. 3359)
290.00 ₪
43 עמ'
עבודה אקדמית מספר 3359
ב"ה (תוכן עבודה זו צנוע)
שאלת המחקר
כיצד בא לידי ביטוי מעמד נשות חב"ד לאור שאלות של מגדר ודת אורתודוכסית?
תוכן עניינים
הרבנית מנוחה רחל סלונים (שניאורסון)
מגמות של היבדלות ופתיחות בחברה החרדית
חרדיות - סוכנות שינוי או שומרות סף
רשת מוסדות חינוך אהלי יוסף - ליובאוויטש
המרכז לענייני חינוך והוצאת הספרים קה"ת
המרכז לענייני חינוך ומוסדות חב"ד
תפקידן החברתי של הנשים החרדיות הוא של מתווכות של העולם החילוני בעבור הקהילה החרדית. מיקום חברתי זה הופך אותן לסוכנות של שינוי תרבותי וחברתי. דוגמה חשובה לכך היא הקמתם של מכונים להכשרת נשים כטוענות רבניות והתחלת השתלבותן בתפקיד זה. תהליכי שינוי אלה מתבטאים גם בהקמת מכללות ללימודי נשים המאפשרות לגיטימציה להשתתפות של שלהן בתחומי דעת (כגון הגמרא) שהיו עד כה נחלתם של גברים.
ארגון נשי ובנות חב"ד (מכונה בקיצור: נשי חב"ד) היא הארגון עולמי של נשות חב"ד. לארגון מאות סניפים ברחבי העולם, בעיקר בישראל ובארצות הברית. הארגון מפעיל את תנועות הנוער 'בת מלך' ו'בנות חב"ד', את ארגון הסיוע 'שפרה ופועה' ומיזמים נוספים.
מטרת הארגון היא העצמה נשית, בין השאר באמצעות לימודי תורה וחסידות. הרבי חלק נחרצות על עמדתם של זרמים מסוימים ביהדות שיש להגביל את לימוד התורה לגברים בלבד, וטען כי הלימוד הנשי של תורה וחסידות מספק תוכן ומשמעות לדרך החיים היהודית הנשית, על ידי הדגשת התפקידים והכוחות הנשיים הייחודיים.
הרבנית חיה מושקא שניאורסון חסידים מספרים כי לחיה מושקא היה תפקיד בתהליך הכתרתו של בעלה כאדמו"ר חסידות חב"ד, לאחר שאביה נפטר פנו זקני החסידים לבעלה שייקח על עצמו את עול הנשיאות והוא סירב במשך שנה, עד ל-י' בשבט ה'תשי"א 1951 ועל פי גרסה מסוימת הוא נעתר בסופו של דבר לאחר שאמרה לו "לא ייתכן ששלושים שנות ההקרבה והמסירות של אבי ירדו לטמיון". כאשר התקשרה למשרד המזכירות לבקש את הרבי נהגה להציג את עצמה כ"גברת שניאורסון מפרזידנט סטריט". כשהוקם ארגון נשי ובנות חב"ד הוזמנה שניאורסון לעמוד בראשו, אך סירבה לתפקיד.
היה לה חלק בניצחון במשפט הספרים, כשהעידה בביתה לטובת אגודת חסידי חב"ד העולמית אמרה: "אבי (הרבי) והספרים שייכים לחסידים". בפסק הדין הורה בית המשפט לבארי גוראריה להחזיר את הספרים לספריית חב"ד.
הרבנית מנוחה רחל סלונים (שניאורסון)
בשנת תקע"ה (1815) שלח אביה קבוצות חסידים כדי לחזק את היישוב היהודי בחברון ולייסד את קהילת חב"ד בחברון. הוא יזם את קניית בית הכנסת הקטן שליד בית הכנסת אברהם אבינו וחלקות נוספות במקום. לאחר פטירת אביה קיבל גיסה, הצמח צדק, את נשיאות חב"ד. בעצתו עלתה לשם גם סלונים בשנת תר"ה (1845) עם משפחתה. התגוררה במבנה המוכר כבית שניאורסון. [1]
היישוב היהודי בחברון היה קטן ומשפחת סלונים תפסה בו מקום מרכזי. הרבנית מנוחה רחל התפרסמה כבעלת מופתים ורבים באו לבקש את ברכתה. מסופר כי אף תושבי חברון הערבים ביקשו את ברכותיה, והיא התנתה אותן בכך שהם לא יפגעו בשכניהם היהודים.
בניגוד לנטייה בעולם התורני להגביל את לימוד התורה לגברים בלבד, פנה הרבי בדבריו ובתכנים שהעביר לגברים ולנשים באופן שווה. כמה פעמים בשנה מסר שיחות לנשים בלבד בבית מדרשו. הוא קרא לנשים ללמוד והביע את דעתו שבימינו הבנות צריכות ללמוד הלכה ואף משנה וגמרא, בנושאים הקשורים למצוות שבהן הן מחויבות. כמו כן הורה לנשים ובנות ללמוד את תורת החסידות ולהשתלם בה, משום שהיא נחוצה כדי לקיים את מצוות אהבת ה' ויראתו. לדבריו, בימינו, כשהבנות לומדות את כל המקצועות והן חשופות לכל הרוחות המנשבות בעולם, אין היגיון למנוע מהן דווקא לימוד תורה[1].
גם במהפכה הפמיניסטית ראה הרבי שלב בדרך לגאולה. הוא אמנם דבק בגישה המסורתית הרואה באישה "עקרת הבית", אך פירש זאת שהיא עיקרו של הבית ושמור לה תפקיד מרכזי בבניית התא המשפחתי ועיצוב דמותו של הדור הבא. בשנת תשי"ג1953 הקים את ארגון נשי ובנות חב"ד, וקרא לנשים להתארגן ולפעול להפצת היהדות והחסידות בחוגים רחבים, ולא להסתפק בפעילות בתוך הבית והקהילה. עם זאת הקפיד שהפעילויות ייעשו מתוך שמירה על גדרי הצניעות. [2]
אחד מהמוסדות הראשונים שהוקמו על ידי הרבי כמנהל הארגון מרכז לענייני חינוך, היה בית הספר לבנות "בית רבקה", עם השנים התפתח המוסד לרשת מוסדות מקיפה של בתי ספר לבנות "בית רבקה" ו"בית חנה" בארצות רבות. הרבי הגיה בקביעות חלק מהעלון לנשים 'די אידישע היים' כדי להדגיש את החשיבות שייחס לנשים ביהדות. הוא עודד נשים לכתוב מאמרים אודות מעמד האשה ביהדות.
מצגת בנושא חסידות חב"ד, לובביץ'
ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)
הרב עדין שטיינזלץ, הרבי שלי (מהדורה ראשונה בעברית) 2019
אלדד וייל, תחילתה של תקופת הנשים, נשים ונשיות במשנתו של הרבי מלובביץ'
אריאל רוט כיצד לקרוא את ספרות חב"ד, רמת גן: הוצאת אוניברסיטת בר-אילן
יונתן מאיר וגדי שגיב (עורכים) חב"ד: היסטוריה, הגות ודימוי, מרכז זלמן שזר