‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי טיבה של השותפות במשפט התלמודי?

דיני השותפות נידונים הרבה בתלמוד ובפוסקים. אף על פי כן אין אלה דינים המיוחדים לשותפות, ואין השותפות ענין לעצמו, שיש להסיק ממנו דינים, המיוחדים לו בלבד. טעמם של דיני השותפות הללו אינו כלול בשותפות ואינו מתפרש מתוכה אלא על פי ענינים אחרים וכוללים יותר שבדיני הממונות, כגון רשות (חזקה), שכירות, חוב, וכיוצא באלו. כדי להבין את ענין השותפות ודיניו יש לעיין בזכויותיו וחובותיו של כל אחד ואחד מן השותפים לחוד, ואין המושג של שותפות נחוץ כלל כדי להבין את טיבו של היחס בין השותפים. נמצא שאין השותפות אלא מצב שחלים עליו דינים שהוסקו מעקרונות כלליים יותר ממנו. אף על פי כן יש בשותפות ענין רב, ביחוד משום שדיני בני העיר והציבור בכללו נתפרשו על פיה, כמו שיתבאר להלן.

ניתן להבחין בין שלושה סוגי שותפות. האחד : שותפות בנכסים, בקרקע, במטלטלין, ובזכויות קנין אחרות, כגון שכירות, שאלה, פקדון וכיוצא בהם, וכן שותפות בהלוואות ושאר חובות, כמלווים או לווים משותפים. השני: שותפות מסחרית, כגון אומנים או תגרים שהסכימו לעשות ביחד ולהתחלק ברווחים. השלישי : האחים השותפים בירושת אביהם.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)