עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

עבודה סמינריונית חוק האזרחות, איחוד משפחות ערביות, ערביי ישראל פלשתינאים שטחים המוחזקים, חוק האזרחות (עבודה אקדמית מס. 3349)

‏290.00 ₪

26 עמודים.

עבודה אקדמית מספר 3349

עבודה סמינריונית חוק האזרחות, איחוד משפחות ערביות, ערביי ישראל פלשתינאים שטחים המוחזקים, חוק האזרחות

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי איחוד משפחות בשטחים המוחזקים?

תוכן עניינים

מבוא. 

שאלת המחקר. 

דיון תאורטי 

היסטוריה חקיקתית. 

היחס לחוק. 

סיכום. 

ביבליוגרפיה. 

במשך עשרים שנות התפיסה הלוחמתית, התירה ישראל ללא פחות מ-75 אלף ערבים להיכנס ליהודה, שומרון או חבל עזה, על בסיס-קבע, במגמה לאפשר איחוד משפחות. למותר לציין, כי זהו מספר מרשים ביותר (בערך 5% מן האוכלוסייה הכוללת של השטחים), והוא מעיד מעבר לכל ספק על מדיניות המונעת על-ידי שיקולים הומניטריים והקשובה לבעיות הפרט. בתקופה הראשונה לתפיסה הלוחמתית, כאשר עמדו על הפרק מקרים רבים של משפחות, שנקרעו כתוצאה ישירה מן הלחימה של "ששת-הימים" ביוני 1967, הורשו מדי שנה אלפי גברים, נשים וילדים להתאחד עם בני-משפחותיהם בשטחים. ברם, משהתחוור למימשל הצבאי כי זרם הבקשות לאיחוד משפחות אינו שוכך ברבות הזמן, אומצו (ב-1983) קריטריונים חמורים יותר, ומספר ההיתרים לאיחוד משפחות פחת לכמה מאות נפש בשנה. בינתיים, עלה כמידה ידועה הממוצע השנתי של ההיתרים והוא עומד עתה על 1,200 בקירוב. החלטות במקרים אינדיווידואליים מתקבלות על-ידי ועדה מיוחדת, הממשיכה להיות מוצפת בקשות חדשות, שאין להן ולא כלום עם הקרבות של 1967. בעיקרו של דבר, נובעות הבקשות מן התופעה של נישואין בין תושבי (או תושבות) השטחים לתושבות (או תושבי) חוץ. התופעה נעוצה במדיניות "הגשרים הפתוחים", המניחה לתושבי השטחים לצאת לירדן (וממנה ליעדים אחרים) ומתירה כל שנה למאות-אלפי ערבים תושבי-חוץ לבקר בשטחים באורח ארעי.

חוק האזרחות אשר אושר על ידי הכנסת עורר טלטלה בקרב אוכלוסיות רבות. המשפחות הערביות אשר לא יכלו להתאחד יותר בגללו, פעילי זכויות אזרח מן העולם, עיתונאים ופעילי ימין אשר ברכו על חקיקתו- וזוהי רק רשימה חלקית.

תומכי החוק טוענים כי זוהי חקיקה נחוצה בשל העובדה כי מצבה הבטחוני של ישראל הינו רגיש ויש עשות הכל כדי למנוע פעילות טרור שיכולה להתרחש בגבולותיה.

לעומתם, אלו המתנגדים טוענים כי החוק מפלה בצורה בוטה ורומס את זכויותיהם של ערביי ישראל ומשפחותיהם. פעילי זכויות אדם מכל העולם הביעו התנגדות, יחד עם בג"ץ אך ללא הועיל. היות והחוק המשיך לקבל הארכה לקיומו עד אשר חוקק באופן סופי מספר שנים לאחר מכן.

כמו כן, מתנגדי החוק טוענים כי סוגיית השירות בצבא משמשת, כבר שנים רבות, כתירוץ לאפליה נגד אזרחים ערבים ולפגיעה בזכויותיהם. כפי שניתן לראות בבירור, לא כל היהודים נדרשים לעמוד בחובות אלה: רבים מקבלים פטור, וביניהם מספר רב של תלמידי ישיבה המקבלים מן המדינה תשלום על-מנת להשלים את לימודי הדת שלהם, אך אינם מופלים לרעה, או, לפחות, לא באותה מידה של האזרחים הערבים. אם כן האזרחים הערבים אשר אינם משרתים לעולם לא יוכלו להשתלב בחברה אשר לא רוצה לגייסם ועוד מעלה אקט זה נגדם[2].

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, סקר כוח אדם לשנת 2019, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסומי למ"ס, לפ"מ, ירושלים (2020)

אבישר נ', ללמוד מהמזרח – מזרחיות, חינוך ותיקון עולם, הוצ' מופת , (2019)

מאיר חטינה ומוחמד אל־עטאונה (עורכים), מוסלמים במדינה: דת, פוליטיקה, חברה. הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2018.

 


העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

‏290.00 ₪ לקוחות חוזרים, הקישו קוד קופון:

מחיקה ובלעדיות/מצגת