‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי בגדר ההפרדה בשטחים- המתח החוקתי בין זכויות אדם למול ביטחון המדינה?

תוכן עניינים

פתח דבר 

בעד ונגד הקמת הגדר  

ישובי יו"ש

חוקיות ומדיניות הממשלה בעניין הגדר

היחסים הדיפלומטים בין ישראלים לפלסטינים         

תוואי הגדר ותגובות הציבור-

סקירת פסקי הדין  

בג"ץ יאסין נ' ממשלת ישראל 

בג"ץ זהראן יונס מחמד מראעבה ואחרים נ ראש הממשלה 

בג"ץ  מועצת הכפר בית סוריק 

בג"ץ טהה אל חוואגה ואחרים נ. ראש הממשלה 

בג"ץ מועצת הכפר בן סירא ותושבי מכבים

אחרית דבר  

ביבליוגרפיה 

עניין גדר ההפרדה מעורר חילוקי דעות בין ישראלים לגורמים בינלאומיים, בין ישראלים לפלסטינים, ועד כדי חילוקי דעות בין ישראלים לישראלים השייכים לאותו צד בפוליטיקה לאומית. 

בעניין זה קבעה הממשלה כיצד והיכן יעבור תוואי הגדר- וזאת מפאת שיקולים ביטחוניים.   בנןוסף, הערבים – על אף שחלקם אזרחי ישראל ובחלקם אזרחים פלסטינים, פנו פעמים רבות לבית הדין הגבוה לצדק לשינוי התוואי, כשלטענתם התוואי פוגע ביכולת התנועה ממקום למקום, עיבוד שדות שהקמת הגדר הפקיעה אותם וכד'.

בהכרזה על הקמת המדינה נאמר , היא "תבטיח שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדלי דת גזע ומין". מגילת העצמאות, שנכתבה בעיצומה של מלחמת הקיום היהודי, לא הסתפקה רק בהכרזה על הקמת המדינה, להכרזה זו נוספו אלמנטים שונים, שבהם: שהמדינה תהיה מושתת על ערכים של מדינה יהודית ודמוקרטית ויסודות החירות, הצדק, וזאת לאור חזונם של נביאי ישראל[2].  בעת הכרזת המדינה על  סעיפי זכויותיו של היחיד, נלחמה מדינת ישראל על חירותה ומלחמה זו טרם שקטה. נכון להיום, עדיין מתנהל המאבק על הביטחון ללא הפוגה. מאבק זה תובע מחיר קשה, בין היתר הוא תובע את מחירו בזכויות האדם. אי לכך ובהתאם לזו פעמים רבות צפות שאלות הנוגעות לשיקולים שבין בטחון האזרחים לבין זכויות האדם.

כאמור, מדינת ישראל שרויה, מאז הקמתה, במתח ביטחוני תמידי, מה שמעלה את החשש  שסדרי המשטר הדמוקרטי וזכויות האדם עלולים להיות קורבן למתח מתמיד זה, אי לכך הדמוקרטיה בישראל נמצאת בהתמודדות מתמדת עם הצורך למצוא את שביל האמצע, בין ההגנה על ביטחון המדינה ובין הצורך על שמירה על זכויות האדם[3]. מכאן, נשאלת השאלה באיזה מה אמת המידה של מערכת הביטחון בהעדפת האיטרס של ביטחון על פני האינטרס של זכחיות האדם?

ההנחה המקובלת, בקרב הציבור הרחב, היא שאינטרס הביטחון הלאומי עדיף על אינטרסים אחרים. הביטחון הוא התנאי הבסיסי לקיום וללא קיום בטלה המשמעות לאינטרסים האחרים. מהבחינה המוסרית, אינטרס הקיום של הרבים עולה על האינטרס של היחיד בזכות לחירות[4]. על נושא זה התווכחו פילוסופים רבים וכיום יש נטיה להעלות את האינטנרס הבטחוני על פני זכויות מהותיות של הפרט.

מטרת העבודה המובאת בזאת היא לבחון האם ובאיזו נחיצות בית הדין הגבוה לצדק העדיף שיקולים של זכויות האדם על פני שיקולי בטחון שהעלו נציגי מערכת הביטחון. על מנת לתת מענה על שאלת המחקר יערך בדק בית בגישה האיכותנית באמצעות סקירת פסקי דין בנושא.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

עמיחי כהן " בעקבות בג"ץ 794/17 זיאדה נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית" מבזקי הארות פסיקה (2018).

בן כספית נתניהו – ביוגרפיה, הוצאת ידיעות ספרים (2018)

הגדר הרעה : הפרת זכויות האדם כתוצאה מהגדר ההפרדה, בצלם, נייר עמדה

Theodor Meron, The West Bank and International Humanitarian Law on the Eve of the Fiftieth Anniversary of the Six-Day War, 111 American Journal of International Law 357, 361-371 (2017)