מאגר עבודות אקדמיות 
עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:
הנחה 15% על כל מאגר העבודות האקדמיות !!! בעת "חרבות ברזל" : קוד קופון: מלחמה
ב"ה. אנו חב"דניקים ולא נחטא בגזל: יש גם עבודות אקדמיות בחינם (גמ"ח). 15,000 עבודות אקדמיות במחיר שפוי של 99 - 390 שח. סרטון על מאגר העבודות האקדמיות
לא מצאתם עבודה מתאימה במאגר? סמסו לנו דרישות לכתיבה מותאמת אישית - ונפנה למומחה חיצוני בעל תואר שני בתחום שלכם לכתיבה הנתפרת לצרכים שלכם בדיוק!
(לא דיינרס) 
עבודות אקדמיות "חמות":
עבודה על החותים התימנים
עבודה בנושא מלחמת חרבות ברזל
עבודה על פסילת חוקי יסוד, בג"צ דיון מורחב, עילת הסבירות
סמינריון על חוק הנבצרות ביבי, בג"צ 2024
עבודה על מחאה נגד הרפורמה המשפטית 2023
רפורמת שר המשפטים יריב לוין, פסקת ההתגברות, ממשלת נתניהו 2023
מחדל הפריות אסותא- החלפת עוברים
בן גביר - ימין פוליטי עולה 2022-2023
מבצע שומר החומות: עזה-רקטות-חמאס 2021
אסון מירון, דוחק הילולת בר יוחאי
הסתערות על הקפיטול, תומכי טראמפ
דובאי 2021: שלום מדינות ערב
עבודת סמינריון על נשים בפוליטיקה
סמינריון בחירות מפלגות אווירה 2021
מצגת אקדמית אלאור אזריה- 99 ש"ח
סרטון הסבר מאגר העבודות האקדמיות
עבודה אקדמית הוספת חברי כנסת לפרלמנט - היבט כלכלי, יותר מ-120 חכי"ם, העצמת הרשות המחוקקת, הגברת חקיקה ופיקוח על הממשלה (עבודה אקדמית מס. 33)
90.00 ₪
4 עמודים.
עבודה אקדמית מספר 33
שאלת המחקר
כיצד באה לידי ביטוי הוספת חברי כנסת לפרלמנט - היבט כלכלי?
אתחיל ב"סימון המטרה" – לדעתי עדיף לישראל כיום להוסיף ניהול כלכלי מהוספת ותיגבור הייצוג הפוליטי.
לפי הדמוקרטיה ככל שהעם מיוצג טוב יותר בהנהגה כך טוב יותר. אני סובר שבישראל יש ייצוג יתר לוקאלי! צריך להוריד הייצוג הפוליטי ברמה המוניצפלית ולהגדילו ברמה הפרלמנטרית[1]. השיח הפוליטי בישראל נע בעיקר סביב הציר הביטחוני-מדיני. לפי ציר זה מוגדרים גם מחנות השמאל והימין, בניגוד למדינות אירופה שם החלוקה היא בעיקר על פי העמדות בתחום הכלכלי-חברתי. הגושים הפוליטיים בכנסת הם הימין, השמאל והמרכז. בנוסף להם פועלים 3 גושים סקטוריאליים המייצגים קבוצות מוגדרות באוכלוסייה: "החרדים", "העולים מברית המועצות" וה"ערבים". כל אלו מיוצגים בכנסת. יש קולות הטוענים שבישראל הכנסת קטנה – 120 חברים. ברוב מדינות סקנדינביה, ששם כמות האוכלוסייה כמעט כמו אצלנו, מספר חברי הכנסת נע בין 150 ל-200[2]. ברוב המדינות הגדולות כמו אנגליה, צרפת וגרמניה מספר חברי הכנסת נע בין 500 ל-650. במדינות הללו יש גם בית עליון: באנגליה בית הלורדים, בצרפת ובאיטליה סנאט, בגרמניה בית עליון. בישראל יש שיטה חד ביתית של 120 חברי כנסת, פרלמנט קטן, כאמור. בבחירות לכנסת הראשון באספה המכוננת של ישראל היו כ-500,000 בעלי זכות בחירה שבחרו 120 חברי כנסת. 60 שנה אחרי יש קרוב ל-5 מיליון זכות בחירה ועדיין בוחרים רק 120 חברי כנסת. האוכלוסייה שצריך לשרת גדלה פי עשר, אבל הכנסת לא גדלה. בנוסף, העומס של סדר היום הפנימי והביטחוני של ישראל גדול כמו כל מדינה גדולה, ויש נושאים שרק במדינת ישראל עוסקים בהם, כמו העלייה, ועל כן יש צורך בפרלמנט אפקטיבי. אולם באיזון האינטרסים בין הגדלת היצוג הפוליטי לתיגבור הניהול הכלכלי אני בעד חיזוק ההנהגה הכלכלית! לסיכום, לאור כל זאת תוספת ניהול כלכלי חיונית לישראל. ביבי כשר אוצר וכרוה"מ הציב הכלכלה בראש סדר העדיפויות. מנהלים כלכליים טובים כביבי, סטנלי פישר ואפילו יו"ר ההסתדרות הנוכחי חיוניים לצמיחה. מינוי שר אוצר לא מנוסה כד"ר שטייניץ מאידך מלמד על השפעה פוליטית על מינוי בכירים במשק ובכלכלה.
ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)
ארבל-גנץ, א. רגולציה - הרשות המפקחת, ירושלים: המכון הישראלי לדמוקרטיה.
אורן טוקטלי, מדיניות תקשורת בישראל,האוניברסיטה הפתוחה, תל-אביב.
- Averch, H., and L. L. Johnson. “Behavior of the Firm under Regulatory Constraint.” American Economic Review 52