‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי עדותו של עד-מדינה לאור המשפט העברי?

תוכן עניינים

לאחרונה נתחולל פולמוס ציבורי סביב שאלת מעמדו של "עד-מדינה" לאור ההלכה היהודית, וזאת על רקע חוות-דעת הלכתיות שנתנו (בעל-פה) בעניין זה הרבנים הראשיים לישראל, הרב שלמה גורן והרב עובדיה יוסף1. הפולמוס ניטש אמנם רק סביב שאלת התערבותם של הרבנים הראשיים בשאלת עדותו של עד אחד שעמדה על הפרק, ולא נגע לגוף הפתרון ההלכתי לשאלה זו במשפט העברי. ברם, מתוך מה שנאמר, ולא נאמר, בפרשה זו, עלול להיווצר רושם מוטעה באשר למהותו של הפתרון ההלכתי למצב דברים שבו לא ניתן להרשיע נאשם אלא על-פי עדותו של שותפו לעבירה. דומה שהרושם שנוצר הוא, כי מאחר שעד-מדינה פסול לעדות, המסקנה המתחייבת מכך היא, שאין דרך - במסגרת ההלכה - להרשיע עבריינים, כאשר אין בידי התביעה להשיג ראיות אחרות לשם הרשעת הנאשם. ברם, לא אלה הם פני הדברים, ובמסגרתה של ההלכה נ י ת ן להביא להרשעת נאשם בנסיבות האמורות, כפי שיתברר להלן.

דומה, שבחוות-הדעת שנתנו הרבנים הראשיים ניתן ביטוי לא רק להסתייגותה של ההלכה היהודית מן המוסד הקרוי "עד-מדינה", אלא גם - ואולי בעיקר - למורת הרוח הכללית של הרבנים הראשיים, נוכח אי-השתתת דיני הראיות בפרט, ומשפט המדינה בכללותו, על אדני המשפט העברי. ואולם, בחוות-דעתם התייחסו הרבנים הראשיים אך ורק לשאלת עצם פסלותו לעדות של עד-מדינה - השאלה שביחס אליה הם נשאלו ; לא היה בה, באותה חוות-דעת, הצעת הפתרון ההלכתי למצב דברים שבו אין בידי התביעה לבסס את האשמה אלא על עדותו של שותף לעבירה. יתרה מזו, דומה שגם דבריהם של הרבנים הראשיים ביחס לשאלת עצם כשרותו של עד-מדינה לעדות לא היה בהם - אולי לאור המסגרת שבה נאמרו הדברים - כדי לשקף את הפתרון ההלכתי בכללותו למצב הדברים הנדון. שכן, עיון במקורות ההלכה יש בו כדי לעורר ספק אם אמנם המסקנה בדבר פסלותו של עד-מדינה מוסכמת על דעת הכל, ואף אם מסקנת הדברים תהיה שלפי דיני ה ת ו ר ה פסול עד-מדינה לעדות, עדיין יש מקום לדון בהכשרתו לעדות של עד-מדינה - גם במסגרת ההלכה - ש ל א לפי דיני התורה.

כפי שיתברר להלן, כבר בזמנים קדומים הכירו חכמי ההלכה עצמם בכך, שאי-אפשר לה למערכת השיפוט להתנהל תוך הקפדה מלאה ומוחלטת על כל דיני הראיות והענישה המחמירים, שכן הקפדה מלאה על אלה עלולה לגרום לכך שאי-אפשר יהיה בכלל להרשיע עבריינים ולהביאם על עונשם, או שהדבר יהיה בבחינת חזון נפרץ, בעוד שצורכי החברה דורשים, ש כ ל עבריין שהובררה לבית הדין עבריינותו, יורשע כדין וייענש.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)