‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי בתובענות ייצוגיות הודעה מוקדמת, פניה טרם תובענה ייצוגית?

תוכן עניינים

מבוא. 3

הליך התובענה הייצוגית. 4

האפשרות להגיש תובענה ייצוגית בשם רבים.. 4

חקיקה. 5

עקרונות התובענה הייצוגית:. 6

הודעה מוקדמת- פניה טרם תובענה ייצוגית. 6

מטרות הפנייה המוקדמת –. 9

פסיקה עדכנית של ביהמ"ש העליון: אין צורך בפנייה מוקדמת לרשות לפני שמגישים נגדה תביעה ייצוגית  9

עלות מול תועלת. 11

תועלת.. 11

עלות.. 11

הבחנה בין נתבע שהוא רשות מנהלית לנתבע שהוא גוף פרטי 12

שינוי ההלכה בהרכב מורחב של בימש"ע. 13

הצעת חוק לתיקון חוק תובענות ייצוגיות, שקובעת חובת פנייה מוקדמת.. 15

סיכוניה וחסרונותיה של התובענה ייצוגית, בין היתר, תביעות סחטניות. 18

יסודות התובענה הייצוגית:. 21

מהי רמת השכנוע הדרושה לאישור תובענה ייצוגית.. 23

משפט משווה. 25

תביעה ייצוגית בארה"ב בעניין "קוקה קולה" ו-"נסטלה". 26

תביעה ייצוגית של ישראלים שהשתמשו בוויוקס.. 27

השוואה בין המשפט האמריקאי לישראלי 28

דיעה אישית תובענות ייצוגיות-  חובת פנייה מוקדמת. 33

סיכום. 34

ביבליוגרפיה. 36

עבודה זו עוסקת בתביעות ייצוגיות. הנושא הספיציפי: הודעה מוקדמת- פניה טרם תובענה ייצוגית. המונח באנגלית לכלי משפטי של התובענה הייצוגית הוא Class Actions.

פנייה מוקדמת טרם הגשת תביעה ייצוגית, עשויה היתה לייתר חלק משמעותי מהתביעות הייצוגיות. בעיקר כאלו שבהן לתובע אין מידע על הנעשה בתאגיד, ואין עילה של ממש להגשת התביעה. הליך מקדים שכזה גם עשוי לקדם הידברות בין הצדדים, באופן שיביא לחסכון במשאבים שיפוטיים ובעלויות משפטיות הכרוכות בטיפול בתביעה מצד בתי העסק.

ישנו מאמר חשוב בנושא מ-2020 של המלומדים אלון קלמנט ורות רונן "בחינת עילת התביעה וסיכוייה בשלב אישור התובענה הייצוגית.[1]

בהעדר הוראה מפורשת בעניין זה בחוק, בתי המשפט בישראל התחבטו בשאלה האם נכון וראוי להטיל על גורם המבקש להגיש תובענה ייצוגית חובה לפנות לנתבע בפניה מוקדמת עוד לפני הגשת תביעה ייצוגית. זאת על מנת להביא בפניו את טענותיו ולקבל את התייחסותו.

ההלכה בסוגיה זו התפתחה מקביעה של בית המשפט העליון בשנת 2015^[2], כי כאשר מוגשת תובענה ייצוגית נגד רשות מרשויות המדינה (למשל תאגיד מים), חלה חובת פניה מוקדמת לרשות. פסק הדין ההוא לא התייחס במפורש לתביעות ייצוגיות כנגד בתי עסק פרטיים, ואולם צוין בו כי יתכן שבנסיבות מסוימות היעדר פניה מוקדמת יהוה הפרה של החובות המוטלות על התובע הייצוגי ובא כוחו גם בתובענה ייצוגית נגד גורם פרטי. הלכה זו תתהפך[3] כפי שיוצג בהמשך עבודה זו.

במסגרת התובענה הייצוגית ישנה אפשרות לריבוי תובענות ייצוגיות באותו נושא.

תובענה ייצוגית היא כלי משפטי מעולה. הסכנה היא בשימוש יתר בכלי זה עד כדי זילות.

שימוש בתובענות ייצוגיות נעשה פופולרי (יש שיאמרו פופולרי מדי) בעת האחרונה והן מהוות מכשיר יעיל שיש התולים בו תקוות רבות בתחומים מגוונים, החל בתרמית ואי גילוי של מנהלים ובעלי שליטה בחברות לבעלי מניותיהן- וכלה בטענות צרכניות, למען טענות נגד ניהול בלתי תקין ובלתי חוקי של חברות- ועוד. [4]

יחד עם זאת נראה, שנוצר פער בין העמדות המוצהרות של בתי המשפט לבין האפשרות המעשית להתשמש במכשיר זה.

על מנת שתהליך מעין זה יתקיים, חייבים להתקיים שני תנאים: האחד, כי תיווצר תשתית משפטית דיונית המאפשרת להמיר את ההליך האזרחי מהליך איניווידואלי להליך קיבוצי. התנאי השני שתתרחש קואורדינציה מתאימה בין היחידים שתתארגן קבוצה.

תכליתו של מוסד התובענות הייצוגיות היא לאפשר ריכוז יעיל של כוח במסגרת קיבוצית כאשר קיימת תשתית עניינית מספקת לכך. מוסד התובענות הייצוגיות נתפס כאחת הדרכים החשובות ביותר להגנה על האינטרס הצרכני.[5]

על אף חוסר הבהירות, למכשיר זה יתרונות רבים אשר יפורטו בהמשך עבדותי, לרבות, יתרונו הניכר של המוסד, שהוא בכך שהוא קובע ברירת מחדל יעילה שלפיה הזכאי מצטרף מאליו לתובענה ללא צורך לנקוט יוזמה כלשהי. זאת ועוד, הליך זה מקל על העומס במערכת השיפוטית.

ריכוז התביעות בהליך אחד חוסך זמן שיפוטי שהיה מתבזבז אילו הוגשו תביעות בנפרד. מול יתרונות כלי התובענה הייצוגית, נבחן את חסרונותיו של כלי זה.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

אלון קלמנט ורות רונן "בחינת עילת התביעה וסיכוייה בשלב אישור התובענה הייצוגית" עיוני משפט מ"ב , תשע"ט- 2020

דנ״מ 5519/15 יוסף אחמד יונס נ׳ מי הגליל - תאגיד המים והביוב האזורי בע״מ, פורסם בנבו, 17.12.2019

אביאל פלינט, חגי ויניצקי תובענות ייצוגיות, הוצאת "נבו"