מבוא

שאלת המחקר

הכתובה

עילות לביטול הכתובה

תוספת הכתובה

מקח טעות

אישה בוגדת או מורדת

אישה שאינה מוכנה לנסות ולהגיע לשלום בית

מעשה כיעור

אישה העוברת על דת משה ויהודית

הפקעת קידושין

הצעת חוק פרטית : הפקעת קידושין

שילוב המשפט העברי במשפט המדינה

דוגמאות עקרונות שמקורם במשפט העברי לתוך חוקי מדינת ישראל

מקומו ושילובו של המשפט העברי במערכת המשפט:

הלכה יהודית:

כתובה ומקח טעות – אישה המטעה הבעל שהיא בתולה

פסיקה עדכנית

ביבליוגרפיה

חקיקה

עבודות תזה ודוקטורט:

ספרות ומאמרים

פסיקה

מקורות באנגלית

נספח

פס"ד בית הדין האזורי פתח תקוה

פס"ד בית הדין הגדול

עבודה אקדמית זו במסגרת חיובים הנובעים מן הנשואין הלכה ומשפט תרצה לעסוק בנושא: מקח טעות. במשפט העברי ובהלכה, מקח טעות הוא עקרון המבטא ביטול קניין בעקבות טעות או הטעייה, שנעשתה במהלך משא ומתן בין צדדים, קודם למעשה הקניין. מלבד ביטול הקניין, ישנו איסור הלכתי על אונאת צדדים במשא ובמתן במזיד, כדוגמת הצגת מוצר ישן העומד למכירה כחדש, או כתוצרת מקום מסוים במקום מקום אחר.

דוגמאות למקח טעות הם ביטול עסקת מכירה עקב מציאת פגם במוצר, וביטול קידושין בעקבות מציאת מום משמעותי או הטעייה משמעותית לגבי אחד הצדדים..

ישנן כמה נסיבות בהן בן זוג (בעיקר האישה טוענת זאת) יכול לטעון לעילת ביטול בשל "מקח טעות".

אם הגבר מודע לכך שהוא סובל מכל בעיה רפואית, פיזית או נפשית אשר מונעת ממנו לקיים את מסגרת הנישואין ולמרות זאת הוא הסתיר זאת מאשתו טרם הנישואין, יכולה האישה לטעון ל"מקח טעות". כלומר, היא לא התחתנה עם אותו הגבר אותו האמין שנשאה כבעלה.

מנגד, אם מדובר במצב שהתפתח לאחר הנישואין, הרי שאין תוקף לטענה זו.

מקור חשוב לעבודה הוא : ד"ר תהילה בארי היסוד הנפשי הנדרש לכינון הקידושין בהקשרן של טענות ה'טעות' וה'תנאי' (עבודה לקבלת תואר "דוקטור לפילוסופיה" אוניברסיטת בר אילן- הפקולטה למשפטים, רמת גן, התש"ע, 2011).

במסגרת העבודה תיסקר הצעת חוק פרטית בענין הפקעת קידושין[2] ותיבדק האם יכולה לתת פתרון משפטי. תיסקר פסיקה עדכנית כמו למשל פס"ד מעניין[3] בו נדחתה תביעה לכתובה שהגישה מבקשת בבית הדין הרבני. טענות המבקשת לכתובה מבוססות על טענת מקח טעות. היא מדווחת כי סבלה מאלימות רגשית ומילולית מידי בעלה, כי בן זוגה לשעבר הוא בעל הפרעות נפשיות ומכור לפורנוגרפיה, וכי יש לו קשיים בתפקוד המיני שהידרדר והלך במהלך נישואיהם. פסקו כי חייב הבעל בעיקר הכתובה בלבד ולא בתוספת הכתובה.[4]

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

[1] בן-יצחק אלישי, "הענישה במשפט העברי", הדף השבועי, אוניברסיטת בר-אילן, גיליון מס' 1268 (2019).

[2] הצעת חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין) (תיקון – הפקעת זכויות), התשע"ו – 2016

[3] תיק ביד"ר 914652/2‏ (בית הדין האזורי פתח תקוה) פלונית נ' פלוני, בפני כבוד הדיינים: הרב דוד מלכא, הרב אברהם מאיר שלוש, הרב בנימין אטיאס, כ"ב באדר ב התשע"ד, 24/03/2014