‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי עצמאותה של הקודיפיקציה האזרחית החדשה?

תוכן עניינים

קיומה של הקודיפיקציה הישראלית בתחומי המשפט האזרחי היא מציאות שאין מערערים עליה1. בהפעלתה של חקיקה זו הלכה למעשה ניתן לחזות כבר עתה - ומעטים חזו זאת עוד בעבר 2 - בשתי בעיות עיקריות 3 : ה א ח ת, מהו הפירוש שיש לתת לביטויים ולמונחים המופיעים בחקיקה ושהם בעלי אופי יוריספרודנטלי כללי, כגון "פעולה משפטית"4, "בטל"5, "רשאי לבטל"6, "מחייבת ומזכה" 7 ? השניה, מהו הדין שיחול במקום שסוגיה משפטית לא הוסדרה בחקיקה, כגון, מתי משתכללת פעולה משפטית חד-צדדית או מה דין פעולה משפטית של לקוי בשכלו או בנפשו בטרם הוכרז פסול דין ?

בצדק ציין פרופ' צלטנר 8 כי, "כמו כל חקיקה מהווה אף היא רק חלק זעום מן הדין, כמו קצה של קרחון הצף מעל פני המים ותשעה מעשרת חלקיו עדיין נסתרים, מילות הקודכס נאות - אך חלק הארי של הדין נמצא בתורת המשפט". ובאשר לתורת המשפט הישראלית, הרי זו אינה קיימת כלל9. הצעתו של פרופ' צלטנר היתה לבחור באחת משתי הדרכים הבאות 10 : "האחת היתה רצפציה של חוק זר על כל הוראותיו למעט אלה שמסיבות מיוחדות לא היו מתאימות לתנאי הארץ. זו הדרך בה הלכו אומות גדולות ובעלות תרבות ותיקה, כגון סין, בקבלה את הב.ג.ב. או טורקיה באמצה לעצמה את קודכס החיובים של שוויץ. הדרך האחרת היתה להשאיר את המתכונת של הדין, בשטח בו אנו עוסקים כעת, כמות שהיא, לבער את השרידים האיסלמיים והעותומניים ולתקן במידת הנחוץ, את הדין האנגלי הנותר". המחוקק הישראלי בחר בדרך שלישית11, ובכך יצר את הבעיה הקשה המחייבת פירוש מונחי יסוד בקודקס בלא שתעמוד למשפטן הישראלי תורת משפט שממנה צמחו מושגי יסוד אלה. בהתייחסנו כאן ל"תורת משפט", אין כוונתנו לאותה תורת משפט המגדירה משפט מהו, והתוחמת את הגבולות בין משפט לבין מוסר וצדק. תורת משפט זו אינה נתחמת בתחומיה של מדינה פלונית, אלא היא אוניברסלית, ואף אנו, כמו כל שאר שיטות המשפט נוכל להנות ממנה ביד רחבה. בהתייחסנו לתורת משפט, כוונתנו לתורת משפט "אופרטיבית", דהיינו "משמעותם של המונחים, הגדרתם של המושגים וכל אותם המושכלות הראשונים אשר הונחה ביסודה של כל שיטה ושיטה"12.

כאשר המחוקק הגרמני משתמש בביטוי "ניתן לבטל" (anfechtbar) 13הרי יש לביטוי זה משמעות יוריספרודנטלית ברורה. בשיטת המשפט הגרמני קיימת תורת משפט שלמה, בעלת מסורת של שנים רבות, שפיתחה ועיצבה את תורת הבטלות, ודי לו לקודקס בסעיף זה או אחר לאזכר מונח זה, כדי שלכל משפטן יהיו אסוציאציות ברורות לגבי מובנו. אותו ביטוי בקודקס האזרחי שלנו אינו מעורר כל אסוציאציה ברורה.

מה פירוש "ניתן לבטול" ? האם הביטול פועל למפרע (tunc ex) או לעתיד לבוא (nunc ex) ? כיצד משתכלל הביטול ? הדרושה קליטה על דבר הצהרת הרצון על-ידי הצד השני ואם כן - מיהו הצד השני ? מה היחס בין הרצון הפנימי של המבטל לבין הצהרתו החיצונית ? היכול המבטל לחזור בו מהביטול ? תשובה על שאלות אלה ואחרות אין למצוא בתורת משפט אופרטיבית ישראלית, אשר ממנה צמח המושג "ניתן לבטל". אם כך - מהיכן ניתן משמעות לביטוי זה ?

עד כה עמדנו על בעית הפירוש. אך החקיקה הישראלית החדשה בתחומי המשפט האזרחי ניצבת בפני הבעיה של מילוי ליקויים. תהיה מלאכת החקיקה מושלמת כפי שתהיה, אין לך דבר חקיקה מקיף, כמו קודקס, שאין בו לקונות. ההתפתחות המהירה של קצב החיים יוצרת מצבים חדשים שהקודקס לא צפה אותם ואף לא יכול היה לצפותם מראש14. זאת ועוד : שיטת החקיקה שלנו, שביטלה בשלבים דין קודם ויצרה בשלבים דין חדש יוצרת קרקע נוחה לקיום ליקויים15. אך כיצד נמלא את הליקויים הללו ? בקודקסים זרים יש הוראות מפורשות בענין זה16. בחקיקה האזרחית שלנו אין כל הוראה לפתרון השאלה. כיצד ננהג ?

שתי הבעיות שעמדנו עליהן מתחדדות במיוחד בישראל לאור ניסוחו של הקודקס האזרחי, שהוא קצר ותמציתי. לעובדה זו יתרונות ברורים, אך גם חסרונות כבדים. בצדק ציינו כי "קיצור החוק הוא קוצר

החוק"17. מחוקק יכול לקצר, אם הלשון המקוצרת והכללית יש לה משמעות ברורה ומקובלת בדוגמאתיקה של השיטה18, דהיינו, אם קיימת תורת משפט אליה ניתן לפנות לשם פירוש. לא כן במקום שתורת משפט כזו אינה קיימת. קיצור הלשון אף מעודד קיום ליקויים, ומגביר בכך את סכנת קיום הליקויים הטמונה ממילא באופן יצירתה של הקודיפיקציה האזרחית שלנו.

ברשימתנו זו נעמוד על הסיכונים הפוטנציאלים שקיום הבעיות האמורות מעורר, ועל הדרך בפרשנות החקיקתית שיש לנקוט בה כדי להתגבר על הקשיים הקיימים תוך שמירת עצמאותה של הקודיפיקציה שלנו.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)