עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:
הנחה 12% על כל מאגר העבודות האקדמיות !!! בעת "חרבות ברזל" : קוד קופון: מלחמה
ב"ה. אנו חב"דניקים ולא נחטא בגזל: יש גם עבודות אקדמיות בחינם (גמ"ח). 15,000 עבודות אקדמיות במחיר שפוי של 99 - 390 שח. סרטון על מאגר העבודות האקדמיות
לא מצאתם עבודה מתאימה במאגר? סמסו לנו דרישות לכתיבה מותאמת אישית - ונפנה למומחה חיצוני בעל תואר שני בתחום שלכם לכתיבה הנתפרת לצרכים שלכם בדיוק!
5% הנחה ב-פייבוקס
עבודות אקדמיות "חמות":
עבודה על החותים התימנים
עבודה בנושא מלחמת חרבות ברזל
עבודה על פסילת חוקי יסוד, בג"צ דיון מורחב, עילת הסבירות
סמינריון על חוק הנבצרות ביבי, בג"צ 2024
עבודה על מחאה נגד הרפורמה המשפטית 2023
רפורמת שר המשפטים יריב לוין, פסקת ההתגברות, ממשלת נתניהו 2023
מחדל הפריות אסותא- החלפת עוברים
בן גביר - ימין פוליטי עולה 2022-2023
מבצע שומר החומות: עזה-רקטות-חמאס 2021
אסון מירון, דוחק הילולת בר יוחאי
הסתערות על הקפיטול, תומכי טראמפ
דובאי 2021: שלום מדינות ערב
עבודת סמינריון על נשים בפוליטיקה
סמינריון בחירות מפלגות אווירה 2021
מצגת אקדמית אלאור אזריה- 99 ש"ח
סרטון הסבר מאגר העבודות האקדמיות
סמינריון פרשנות החקיקה (עבודה אקדמית מס. 3245)
290.00 ₪
27 עמודים.
עבודה אקדמית מספר 3245
שאלת המחקר
כיצד באה לידי ביטוי פרשנות החקיקה?
אחת מן השאלות הבסיסיות המתעוררות לגבי החקיקה הישראלית החדשה, נוגעת להיזקקות למקורות משפטיים חיצוניים לשם פרשנותה והשלמת לאקונות העשויות להתגלות בה, בהקשר לכך מתעוררת גם שאלת מעמדו של הדין הקודם, בעיקר הפסיקה הישראלית שקדמה לחוק וכן הדין אשר נקלט באמצעות סימן 46 לדבר המלך במועצתו, במידה שאיננו עומד בסתירה לחקיקה הישראלית החדשה ואשר לא בוטל במפורש על ידה.
בנושא זה נתגלו שלוש גישות בסיסיות :
(א) החקיקה החדשה מהווה מקור בלעדי לדין הקיים. חקיקה זו מסדירה תחומי משפט בשלמותם. יש לפרש אותה מתוכה ולמצוא בה את התשובה לכל שאלה העשויה להתעורר באותו תחום. יתרה מזאת, באותם. מקרים בהם קיימת לאקונה אין למלאה על ידי פניה למקורות משפטיים דוגמת דין אנגלי, פסיקה ישראלית קודמת או הסתמכות על מקורו ההיסטורי של החוק (כאשר נשאב משיטה משפטית זרה). לאקונה כזו יש למלא מתוך החוק, באמצעות הסקת מסקנות מהוראות אחרות בחקיקה האזרחית, או באמצעות אנלוגיה. זוהי בעיקרה גישתם של פרופ' ידין ופרופ' ברק1.
(ב) הגישה האחרת מבקשת להעזר במקורות ההיסטוריים, עליהם התבססה החקיקה המקומית. זוהי, במידה רבה, גישתו של פרופ' צלטנר, המציין כי -
"קשה יהיה ובודאי עקר, לקרוא את חוקי החוזים הנוכחיים והעתידיים שלנו בלי לימוד מקורותיהם. אין זאת אומרת כי ספרות או פסיקה גרמניות מחייבות אותנו. לא השתחררנו מהתלות בדין האנגלי כדי להחליפו בדין גרמני. אך כשהמחוקק שלנו נזקק באופן בולט ולפעמים מילולי לחקיקה גרמנית, יהיה זה מוזר לא לבדוק את הפסיקה והספרות העשירה שצמחו סביבה בארץ מולדתה"2.
ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)
א' ברק "לקראת קודיפיקציה של המשפט האזרחי" עיוני משפט ג 5 ; א' ברק "עצמאותה של הקודיפיקציה האזרחית החדשה : סיכונים וסיכויים" משפטים ז 15.
צלטנר "הרהורים על הצעת חוק החוזים (חלק כללי), תש"ל-" עיוני משפט ג 121, 132.
() .Is. L.R 10 "Law Israeli of Development "Independent Friedmann
.seq et 516 ,515
א' ברק "עצמאותה של הקודיפיקציה האזרחית החדשה : סיכונים וסיכויים" משפטים ז 15, 24 ; ידין "ושוב על פירוש חוקי הכנסת" הפרקליט כו 358, 364.
ידין, במאמרו, הפרקליט כו 364-365.