‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי אומדן לשווי קרקע במכרזים למכירת מקרקעין ברשות מקומית?

תוכן עניינים

מטרת מכרז שהיא השגת התועלת המרבית למשק בכללותו, נעשתה באמצעות שקלול ההצעה הגבוהה ביותר, כך שהעירייה תקבל את התמורה הכספית הגבוה ביותר עבור הקרקע העירונית  מחד, ומאידך ההקצאה נותנת משקל משמעותי גם לקבלן שיכול להפיק מהמוצר שנמכר, עבור הציבור, את הטוב ביותר מבחינה אדריכלית ויזואלית שלזה ערך ציבורי אורבאני חשוב מאוד (ואולי אף לא פחות). יודגש, כי ההצעה הכספית של הזוכה בנכס , היזם עזריאלי, הייתה נמוכה מההצעה הכספית של חב' אשטרום, ולמרות זאת עזריאלי נקבע כזוכה , וזאת עקב התכנון המיוחד שהציע (מגדל משולש, עגול ומרובע). במתח שבין שמירה על האינטרס הציבורי למול האינטרס הכלכלי, נראה, כי לטווח הארוך קיום דווקני של עקרונות השוויון וההגינות ייטיב גם עם האינטרס הכלכלי של הרשות, הלא הוא האינטרס לזכות בהצעות הנוחות ביותר. על כן, כפי שציינה השופטת דורנר, לעקרון התחרות בתנאי שוויון מעמד בכורה בתחום המכרזים הציבוריים ובמקרה התנגשות הוא דוחה את השיקול הכלכלי. סעיף 2, הפותח את חוק חובת המכרזים, קובע את חובת המדינה ותאגידיה לקיים מכרז פומבי " הנותן לכל אדם הזדמנות שווה להשתתף בו". האינטרס הכלכלי, לעומת זאת, נזכר בחוק רק פעם אחת בסעיף 4 (א) (7) , שהוא סעיף המשקף את ההלכה הפסוקה ולפיה צריך המכרז לשמש יתרון ולא מגרעת לבעל המכרז. גם בתקנה 22 לתקנות חובת המכרזים הקובעת את אמות המידה לבחירת ההצעה " המעניקה את מרב היתרונות לעורך המכרז" - מקדמת את האינטרס הכלכלי ומהווה הד לרעיון בדבר הגשמת היעילות הכלכלית במכרז.נראה, כי בסיכומו של דבר, גם החוק נותן משקל יתר, ומעדיף את האינטרס הציבורי ואת עיקרון השוויון שהוא מבטא על פני האינטרס הכלכלי. דיני המכרזים הציבוריים של רשויות השלטון המרכזי מעוגנים במשפטנו בשתי מערכות של דינים: (1) המערכת הפסוקה- הלכות בג"ץ (2) המערכת החקוקה- חוק חובת המכרזים ופקודת העיריות ותקנות העיריות ( מכרזים). המערכת הפסוקה- הלכות בג"ץ: עקרונות וכללים אלה, שנקבעו בביהמ"ש הגבוה לצדק, ממשיכים לחייב את הרשות הציבורית העורכת מכרז, לצד החוק והתקנות, כתשתית להוראות התחיקה וכעיבוי להן. ניתן לומר כי חוק חובת המכרזים מבטא את העקרונות הבסיסיים בדיני מכרזים שנקבעו בפסיקה, ואילו התקנות שהותקנו לפי החוק משקפות את הכללים המפורטים יותר שנקבעו בפסיקה ונגזרים מתוך עקרונות אלו.(2)   המערכת החקוקה- חוק חובת המכרזים: חוק חובת המכרזים הסדיר את נושא המכרזים הציבוריים במכרזי מדינה ותאגידים ממשלתיים, לראשונה במשפטנו, בצורה גלויה, מקיפה וקוהרנטית. עד לצאת החוק חלה חובת המכרז הפומבי כחובה חוקית- פורמאלית רק על הרשויות המקומיות ולא על הממשלה ועל רשויותיה ( למעט החובה להקדים מכרז לקבלת עובדים לשירות המדינה).חוק חובת המכרזים מחייב כיום את המדינה ואת גופיה, חברות ממשלתיות, תאגידים סטטוטוריים, קופות חולים ומועצות דתיות, לערוך מכרז פומבי לפני התקשרות חוזית לביצוע עסקה בטובין או במקרקעין, לביצוע עבודה או לרכישת שירותים.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-40 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

חוק חובת המכרזים.

ש. הרציג ,דיני מכרזים, חלק א' ( בורסי).

ג. שלו ,חוזים ומכרזים של הרשות הציבורית , הוצאת דין ( ירושלים).