‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי המלוכה במקרא?

תוכן עניינים

מבוא -

1. על חוק המלך -
   • מטרות החוק -
   • ההגבלות על המלוכה והסיבות לכך -
2. ציווי או אפשרות – מהות חוק המלך -
3. חוק המלך ויישומו- על רקע מקרים אחרים במקרא –
   • שלמה המלך -
     • סוסים ודהר -
     • מרבה נכסים מרבה כאבים -
     • אלף נשים -
   • יהויקים -
   • יאשיהו -
4. דיון -

ביבליוגרפיה - 

עבודה זו עסקה בחוק המלך, על פניו עוד חוק מני חוקים רבים מתוך ספר דברים אך הסתכלות מדוקדקת על החוק ניתן לראות כי הוא טומן בתוכו נבואה או לכל הפחות הוראות הפעלה למלך טוב והסכנות שקיימות אם המלך לא ימלא אחר הוראות ההפעלה. החלק של הראשון על העבודה עסק בתוכן החוק, ההגבלות הקיימות בו המופנות למלך ומהות החוק כמצווה או רשות. מתוך הפרקים האלו עולה תמונה כי המלכת מלך היא מצווה אך כמצווה היא מודעת כי את תפקיד המלך יכולים למלא דמויות שונות שהפיתויים הטמונים בעצם הכוח שרכשו יכולים לעוור אותן בדרכים מאוד ספציפיות ובכך לסכן לא רק את עצמם אלא את העם כולו. בעבודה הוצגה תפיסה שאינה מופיעה בחוק המלך אך מרחיבה אותה והיא כי קיום המלך מתרחש תמיד לצד נביא או בתקופה בה ניתנה נבואה וזאת כי הנביא הוא מי שיכול לשמש כמאזן, מתריע ומרתיע בזמן שהכוח הפוליטי משחית את שאר מנגנוני השלטון.

לאחר מכן,  העבודה דנה בשלושה מלכים כאשר המלך הראשון עליו הורחב הוא שלמה המלך. קריאת חוק המלך מעלה כמעט ישר את תמונת מלכות שלמה ואז את ההנגדה בין האיסורים אותם עבר בהיותו מלך לבין גדולתו כחכם מכל אדם וכמי שהקים את בית ה' משכן קבע בירושלים. דווקא העירוב בין גדולתו לבין חוק המלך לבסוף הביא את מפלתו. דרך כך ניתן לראות כי ה' ציווה על מלך ועל מלוכה ספציפית, כזאת שתסדיר את החיים החילוניים בממלכה ותדאג לשלמות הרוחנית של העם בכך שלא תיצור עבורו פיתויים. כך למעשה המלך יותר מכל נתין אחר של מלכות השם צריך לתת מבטחו בשם ולהבין כי עוצם ידו היא מאת השם ולא מאחר אחרת יגבה לבבו. וכך ניתן לראות כי לבסוף מעבר על חמשת ה-לא בחוק המלך הביאו לנקודה בה בזקנתו, כלומר בחולשתו, לגרום נזק רוחני לעצמו ולכל העם והעונש היה פיצול הממלכה עליה שקד לחזק ולהביא לחיזוקה.

לאחר מכן סקרתי המלך יהויקים והמלך יאשיהו שלא בסדר הכרונולוגי של הופעתם. ראשית דרך סקירה וניתוח המלך החוטא יהויקים הראיתי כיצד אישיות מושחתת של מלך בהכרח עוברת על כמה מן "הלא" המתקיימים בחוק המלך בספר דברים ומביאים עושק העם, שחכת השם, אימוץ תרבות הנוכרים, שחיתות למען הגדלת הון אישי והתייחסות חסרת כבוד לדבר השם ולמי שנושא את דבר השם, בפרק זה ירמיהו. כמו כן, במבט לאחור בעבודה ניתן לראות כי יאשיהו המלך שיקם את המקדש ועבודת השם כך שהיה ליהויקים את האפשרות לעשות תשובה באופן מודרך על ידי קריאה בספר הברית ואילו הוא בחר שלא. מיהויקים עברתי אל המלך יאשיהו שמלך לפניו והיה מלך צדיק. מעבר על הפסוקים מדגיש כי הרפורמה אותה החיל הייתה גם על עצמו ברוח חוק המלך בכל הקשור לריבוי נשים, ממון וסוסים ולמעשה היווה מלך ייחודי בין שלל מלכי יהודה בעת הזו.

מנגד, באותו הפרק גם נוכחנו לדעת כי לא משנה עד כמה התשובה שיאשיהו עשה הייתה שלמה וכנה הרבה יותר קל להשחית מאשר לבנות. וגם כי הוא חידש את הברית, שיקם בית ה' והחזיר את עבודת הקורבנות ואף הכותב המקראי תיאר את קורבן הפסח כאירוע שדורות לא חזו בו, אלוהים נשאר בהחלטתו להגלות את יהודה מאחר והעם לא חזר בתשובה מלאה.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ארבלי ש', דמדומיה של ממלכת יהודה, הוצ' פרדס (2019)

פישר ז', חיים כולכם היום - מבט אישי על התורה, הוצ' פרדס (2019)

חסינה dnevo