‏290.00 ₪

שאלת המחקר:

כיצד באה לידי ביטוי פולין שירה והיסטוריה?

תוכן עניינים:

אדם מיצקביץ' אינו רק המשורר הפולני הלאומי, אלא אחד ממעוררי הלאומיות הפולנית, אבי הספרות הפולנית הרומנטית, אביהם של רעיונות רבים במחשבה הפולנית של התקופה, וכמובן סמל לאומי.

בחייו וביצירותיו משקף מיצקביץ' את רוח התנועה הרומנטית בכלל ואת ראשיתו של הזרם הרומנטי בפולין בפרט. הוא נחשב למשורר הלאומי הפולני, ואכן רוחה של פולין ורעיון שחרורה עוברים כחוט השני ביצירתו ובחייו כאחד.

כאחד האינטלקטואלים והמעוררים הלאומים החשובים ביותר בפולין במאה ה – 19, הוביל ושיקף מיצקביץ' תפיסות רבות במחשבה הפולנית של התקופה. לכן, בבואנו לבחון את ההיסטוריה האינטלקטואלית הפולנית של התקופה, היה זה אך טבעי להתמקד בדמותו של אדם מיצקביץ'.

התפיסה שעומדת מאחורי עבודה זו, כמו התפיסה שעמדה מאחורי הקורס כולו, מרחיבה את ההתייחסות להיסטוריה אינטלקטואלית, וכוללת בתוכה הן את דמותם של האינטלקטואלים והן את ההתפתחות של הרעיונות. כלומר, שדמותו של מיצקביץ' משמעותית הן בפני עצמה, והן כמייצגת את הרעיונות המרכזיים של פולין באותה תקופה ואת זרימתם לפולין וממנה.

עבודה זו תנסה לבחון, דרך דמותו של מיצקביץ', את הרעיונות המרכזיים שרווחו בפולין במהלך המאה
ה – 19: מה היה תוכנם של רעיונות אלה? כיצד הגיעו לפולין? האם היו אלה רעיונות מקוריים או שהם נבעו מהשפעות חיצוניות? מה מקומה של המחשבה המקורית בתוך רעיונות אלה? ומה הקשר בין ההתפתחות ההיסטורית הפולנית לבין התפתחות רעיונות אלה? 

מסגרת הזמן בה תחמנו עבודה זו מתחילה בחלוקה הראשונה של פולין ומסתיימת בכישלון המרד הפולני נגד השלטון הרוסי. תיחום התקופה איננו נובע מפריודיזציה של ההיסטוריה המדינית או הפוליטית של התקופה, אלא מפריודיזציה של ההיסטוריה הרעיונית, האינטלקטואלית. מבחינת היסטוריה מדינית, שייכת תקופה זו ל"תקופת חלוקות פולין", שנמשכה החל מהחלוקה הראשונה, עד להשבת העצמאות הפולנית. אבל, מבחינה רעיונית, לאחר כישלון המרד של ניכר שינוי בתפיסות הרעיוניות הרווחות בפולין, וניתן לומר שבפריודיזציה של ההיסטוריה האינטלקטואלית, מתחילה תקופה חדשה בפולין. כמובן שהשינויים נבעו מתהליכים ארוכים ומורכבים ולא התרחשו באופן מיידי, אך כמו בכל חלוקה תקופתית, בחרנו "שנת עוגן" שמציינת את השינוי.

מבחינה רעיונית, לדעתנו, ניתן לראות בפרק הזמן בו מתוחמת עבודה זו, מהחלוקה הראשונה ועד כשלון מרד 1863, כתקופה נפרדת. היינו מציעים לכנות תקופה זו בשם "תקופת הלאומיות הרומנטית הפולנית".

בתקופה זו הגיעה פולין לאחד משיאיה הגדולים במחשבה, בתרבות וביצירה, זאת לצד מרידות אקטיביות סוערות וכישלונותיהן הצורבים. ניתן לראות במשוררים ובמורדים את סמליה של התקופה הזו בפולין. באותה תקופה, המשוררים היו מורדים, והמורדים היו משוררים - כלומר אנשי רוח ותרבות - לפחות בחלקם. על כן בחרנו ככותרת לעבודה זו את השם "משוררים ומורדים בפולין הרומנטית", כאשר דמותו של אדם מיצקביץ' היא הדוגמא הבולטת ביותר למשוררים - מורדים אלה.

בשונה מנושא התיקוף, שבו תחמנו את העבודה בתקופה מוגדרת, עבודה זו אינה מתוחמת כלל מבחינת מקום. איננו מתמקדים רק בשטחי פולין גופא, שכלל איננה קיימת כישות פוליטית באותה תקופה, אלא בכל מקום שבו נישאים רעיונות פולנים, והכוונה, בעיקר, למרכז הגולה הפולנית הגדולה בפריז.

העבודה התבססה על מספר מאמרים הנוגעים להיסטוריה הפולנית הכללית וכן על מאמרים הנוגעים באופן ספציפי לתקופת הרומנטיקה הפולנית. לגבי ההיסטוריה הפולנית הכללית, התבססנו על ספרו של נורמן דייויס, "Heart of Europe", ועל הספר המפורט של קבוצת היסטוריונים מקיימברידג',
"The Cambridge history of Poland". בהקשר לתקופת הרומנטיקה הפולנית, התבססנו על פרקים מספרו של אוסקר הלצקי, "A history of Poland", שהיו לנו לעזר רב, וכן על מאמר בנושא המשיחיות הפולנית בתוך ספרו של אנדז'י וליצקי, “Philosophy and romantic nationalism: the case of Poland”. הפרקים בספרו של יעקב טלמון, "רומנטיקה ומרי", העוסקים בהתעוררות הלאומיות וברוח הרומנטיקה, ספקו לנו הן רקע כללי בנושא והן תובנות מרתקות לגבי הרעיונות הפולניים.

לגבי תולדות חייו של מיצקביץ', התבססנו בעיקר על המבוא הביוגרפי המפורט שכתב יוסף ליכטנבום, לתרגומו העברי של הפואמה "פאן תאדיאוש". המבוא של ליכטנבום כלל קטעי מכתבים שכתב מיצקביץ' במשך חייו, ואלה סיפקו לנו מידע מרתק לגבי דמותו. כמו כן התבססנו על עיון חלקי בכמה מכתביו של מיצקביץ' אשר תורגמו לעברית, וקטעי שירים שתורגמו לאנגלית, אך לא לעברית, שמצאנו באינטרנט.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

Davies Norman, “Heart of Europe: A short history of Poland”, Oxford

Halecki Oscar, “A history of Poland”, London

Walicki Andrzej, “Philosophy and romantic nationalism: the case of Poland”, Oxford