‏99.00 ₪

מצגת פאוורפוינט מרהיבה, המציגה תוכן העבודה בצורת רפרט. כוללץת גרפיקה, צלילים ואפקטים להנגשת המידע. מכילה 18 שקפים לרפרנט.

שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים רשאי להרחיב הסכם קיבוצי כללי (אך לא מיוחד), ולהחילו על קבוצות עובדים שאינן כלולות בהסכם. צו ההרחבה מתפרסם ב"רשומות", ומפורטות בו ההוראות שהורחבו וסוגי העובדים והמעבידים שעליהם חל הצו. ישנם מקרים בהם צווי הרחבה כוללים את כל העובדים בישראל, וישנם מקרים בהם הם חלים רק על עובדים בענפים מסוימים או אפילו רק באזורים מסוימים במדינה ("היקף התחולה"). היקף התחולה נקבע על ידי שר הכלכלה, במבוא של כל צו הרחבה.

נושאים שהורחבו מכוח הסכם קיבוצי לכלל העובדים בישראל: תוספת יוקר, דמי הבראה, שעות עבודה שבועיות, דמי נסיעה לעבודה, חופשות חג וימי אבל. כמו כן, מוצאים מפעם לפעם צווי הרחבה ענפיים, המסדירים זכויות רבות ושונות, ובניהן אף שכר מינימום ענפי הגבוה משכר המינימום הכללי.

האם ועד עובדים יכול להיות צד להליך בסכסוך קיבוצי? לשון אחר, האם סמכותו העניינית של בית הדין לעבודה בהליכים קיבוציים המתבררים מכוח סעיפים 24(א)(2) ו-25(1) לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט - 1969 מתפרשת גם על התדיינות בין ועד עובדים, להבדיל מארגון עובדים - לבין מעביד או ארגון מעבידים. יש אולי מי שיסבור שהשאלה אותה מעורר פסק-הדין נעדרת חשיבות, או שהכרעה בה על דרך השלילה, אינה יכולה לסכל את אפשרותו של בית הדין לעבודה למלא יעדו ולהשיג שפיטה במקום שביתה[1], ולא היא. לעניות דעתנו, יש חשיבות מירבית למשק ולמדינה שתוכר סמכותו העניינית של בית הדין לברר גם סכסוכים מסוג זה.