‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי ניתוח נאום פוליטי של מנהיג פוליטי בני גנץ על פי יסודות של תקשורת ופוליטיקה במאה ה-21?

תוכן עניינים

מבוא

1.נקודת המוצא הארגומנטטיבית של הטקסט

2.מטרות הנאום

3.קהל היעד

4.פתיחה:

5.סוג הנאום

6.שימוש באתוס

האתוס בנאום של גנץ:

אמינות

מומחיות

אטרקטיביות

עוצמה

מסקנה.

7.סיום:

8.תקשורת בלתי מילולית:

9.הערכת הנאום:

אמצעים רטוריים נוספים:

אחרית דבר: עתיד פוליטי אחרי הנאום

מקורות

נספחים

תימלול מלא של הנאום

רגעי מפתח בנאום

רקע ביוגרפי

מדובר בנאום נאום עמדה שבמסגרתו מציין שר הבטחון לשעבר, בני גנץ, את עמדתו בגין הלחימה בקורונה. בנוסף, ניתן לומר כי, גם מדובר בנאום אפידקטי והכוונה לפן הסמוי שבתוכו שהוא בעצם מספיד את עתידו הפוליטי לאחר ממשלת החירום שהקים יחד עם בנימין נתניהו.

לדעתי מדובר בנאום לא טוב מבחינה רטורית. אורך הנאום 10:40 דקות שזה הרבה זמן בפריים טיים. לאורך כל הנאום ניתן לראות כי מר גנץ נוטה לשמור את ידיו באגרופים באיזור שמתחת לפודיום וגם כשמרים אותן כלפיי מעלה נוהג להראות את גב היד שלו – מה שמראה על כך שהוא מרגיש חוסר נוחות, מראה סגור. לאור נקודת המוצא הארגומנטטיבית ברור שגנץ בעמדת פתיחה גרועה[1].

העם מאוד סולד מהפרת הבטחות כמו הבטחה שלא יישב עם ביבי שהופרה באופן בוטה ע"י גנץ.

כל האמצעים הרטוריים שגנץ מנסה לנקוט בהם כמו נפנופי ידיים וכד' לא מחפים על העובדה שהוא לא משכנע.

ובנוסף ניתן לראות כי מקפיד להזיז את ידיו באגרופים מעלה ומטה בצורה רפטטיבית ולהתאים לכך את קצב הדיבור – כאילו מנסה לשמור על דיבור אחיד.

מר גנץ משתדל שלא לייצר פאוזים בנאום, לא רוצה רגע של דממה ולכן מר גנץ נוטה לגמגם והאינטונציה שלו אינה אחידה מה שמראה על חוסר ביטחון מובהק.

לאורך כל הנאום מר גנץ זז בחוסר נוחות, נטייה כמעט אובססיבית לסדר את המיקרופון מה שמראה על חוסר ביטחון.

עיניו של גנץ מעט עצומות, עיגולים שחורים מתחת לעיניים שהאיפור הטלוויזיוני אינו מצליח להסתיר.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)