‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי העברת נכסים ללא תמורה הולמת והברחת נכסים במתנה כהתחמקות מנושים?

תוכן עניינים

מבוא

העברת נכסים לא תמורה הולמת

 העברת נכסים לא תמורה הולמת

חוק המתנה והעברת נכסים לללא תמורה הולמת

שמירת זכויותיו של אדם שלישי בעקבות העברת נכסים ללא תמורה הולמת

העברה ללא תמורה הולמת והברחת נכסים

התנאים לביטול פעולה שמהווה הברחת נכסים

תוצאות ביטול הברחת נכסים

סעיף 96 לפקודת פשיטת הרגל:

בית המשפט שלו נתונה הסמכות לדון בביטול הענקה:

תכליתו של סעיף 96 לפקודת פשיטת הרגל:

התנאים לביטול הענקה:

מועד תחילת פשיטת הרגל:

מועד ההענקה:

התנאים השוללים ביטול הענקה לפי סעיף 96(ב) לפקודה:

החריג הקבוע בסעיף 96(ג)(2) לפקודה

"קונה":

תום לב

הענקה בין בני זוג לאור חוק יחסי ממון

זכות העקיבה של הנאמן על הנכס המוענק

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי 2018 - ביטול עסקאות הפוגעות בהליך הנשייה

סעיף 219 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי 2018, וסעיף 96 לפקודת פשיטת הרגל.

התנאים לביטול פעולה שגורעת נכסים מקופת הנשיה

רכיב התמורה עבור הפעולה

מועד ביצוע הפעולה

מצבו הכלכלי של החייב במועד ביצוע הפעולה

תוצאות ביטול פעולה שגורעת נכסים מקופת הנשיה

ביבליוגרפיה

העבודה תתעמק באחת מהסוגיות של סעיף 96 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980. יהיה דיון בין השאר בתנאים לביטול הענקה, חובת ההוכחה החלה על הנאמן, ומצד שני על מקבל ההענקה ועל החריגים בחוק שעומדים לצד מקבל ההענקה על מנת למנוע את הביטול. חלק ניכר מבקשות ביטול ההענקה סובב סביב הענקה במתנה לבן משפחה או לבן הזוג ולפיכך יוקדש חלק מהדברים גם לעניין זה.

השופט עודד מאור ועו"ד אסף דגני בספרם החדיש מ-2019 "הפטר - חדלות פירעון, הסדרי חוב ושיקום כלכלי של יחידים[1] מקדישים תת פרק להסבר מהי "ללא תמורה הולמת" במסגרת הליכי הוצאה לפועל עולה לא אחת השאלה העברת נכסים לא תמורה הולמת. למשל אם החייב מעביר נכסים לגרושתו או לקרובי משפחתו על מנת להצילם מהליכי גביה של הנושה. לא אחת יטען החייב שנתן הנכסים במתנה. כמובן שטענה זו צריכה להיבדק היטב. סעיף 220 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי[2] עוסק בביטול הענקות / פעולות שגורעות נכסים מקופת הנשיה דהיינו, פעולות להעברת נכס שנעשו ללא תמורה או ללא תמורה הולמת בנסיבות העניין, במהלך שנתיים או 4 שנים כאשר הנעבר הנו קרוב של חייב, מלפני הגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים ועד למתן הצו, וכאשר החייב כבר היה חדל פירעון באותה עת או שהעברת הנכס הפכה אותו לכזה. [3]

במידה ומדובר בפעולה שהעבירה נכס של החייב לאדם אחר ללא תמורה או ללא תמורה הולמת בנסיבות העניין, כאמור בסעיף 220 לחוק, אולם החייב טרם היה חדל פירעון במועד ביצוע העברת הנכס, ניתן יהיה עדיין לבטל פעולה זו, לפי סעיף 221 לחוק, אך זאת בתנאי שהוכח שהחייב העביר את הנכס בכוונה להבריח אותו מנושיו.

בנוסף, תחימת ביצוע הפעולה של הברחת נכסים לפי סעיף 221 ארוכה יותר מזו של סעיף 220 לחוק[4] ולכן גם חמורה יותר.

התקופה לפי סעיף 221 לחוק[5] מתחילה מ-7 שנים לפני מועד הגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים ואילו התקופה לפי סעיף 220 מתחילה משנתיים או 4 שנים לפני מועד הגשת בקשה זו.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

[1] השופט עודד מאור, עו"ד אסף דגני הפטר - חדלות פירעון, הסדרי חוב ושיקום כלכלי של יחידים (2019) , כרך ב', עמ' 991

 [2]חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018

 [3] פרופ' דוד האן דיני חדלות פירעון (מהדורה שנייה, לשכת עורכי הדין) ( 2018)