מאגר עבודות אקדמיות 
עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:
הנחה 15% על כל מאגר העבודות האקדמיות !!! בעת "חרבות ברזל" : קוד קופון: מלחמה
ב"ה. אנו חב"דניקים ולא נחטא בגזל: יש גם עבודות אקדמיות בחינם (גמ"ח). 15,000 עבודות אקדמיות במחיר שפוי של 99 - 390 שח. סרטון על מאגר העבודות האקדמיות
לא מצאתם עבודה מתאימה במאגר? סמסו לנו דרישות לכתיבה מותאמת אישית - ונפנה למומחה חיצוני בעל תואר שני בתחום שלכם לכתיבה הנתפרת לצרכים שלכם בדיוק!
(לא דיינרס) 
עבודות אקדמיות "חמות":
עבודה על החותים התימנים
עבודה בנושא מלחמת חרבות ברזל
עבודה על פסילת חוקי יסוד, בג"צ דיון מורחב, עילת הסבירות
סמינריון על חוק הנבצרות ביבי, בג"צ 2024
עבודה על מחאה נגד הרפורמה המשפטית 2023
רפורמת שר המשפטים יריב לוין, פסקת ההתגברות, ממשלת נתניהו 2023
מחדל הפריות אסותא- החלפת עוברים
בן גביר - ימין פוליטי עולה 2022-2023
מבצע שומר החומות: עזה-רקטות-חמאס 2021
אסון מירון, דוחק הילולת בר יוחאי
הסתערות על הקפיטול, תומכי טראמפ
דובאי 2021: שלום מדינות ערב
עבודת סמינריון על נשים בפוליטיקה
סמינריון בחירות מפלגות אווירה 2021
מצגת אקדמית אלאור אזריה- 99 ש"ח
סרטון הסבר מאגר העבודות האקדמיות
עבודה סמינריונית החלטה 242 , החלטה 338 של מועצת הביטחון של האו"ם, השטחים ומדינת ישראל (עבודה אקדמית מס. 3193)
290.00 ₪
27 עמודים.
עבודה אקדמית מספר 3193
שאלת המחקר
כיצד באה לידי ביטוי החלטה 242 והחלטה 338 של מועצת הביטחון של האו"ם?
תוכן עניינים
א. מבוא. ב. החלטה 338. ג. הקיים קשר בין חובת הנסיגה ובין גבולות בטוחים ?
ד. החלטה 242 : האם נסיגה פירושה פינוי מכל השטחים המוחזקים? ה. החייבת נסיגה משטח ידוע להתבטא בפינוי כל הכוחות המזוינים של ישראל ממנו ? ו. הנכונה הסברה שקיימת זיקה בין חובת הנסיגה ובין האיסור לרכוש שטחים באמצעי מלחמה? ז. זיקה אפשרית בין איסור רכישת שטחים בדרך מלחמה ובין החובה לכרות שלום. ח. תנאי כינון השלום. 1. תנאי ראשון: נסיגה. 2. תנאי שני: סיום מצב לוחמה. 3. תנאי שלישי: הכרה בריבונות ועצמאות מדינית. 4. תנאי רביעי : הכרה בשלימות טריטוריאלית - בעיית הגבולות. ט. גבולות בטוחים. י. פירוז. יא. שאלת ארץ-ישראל השלמה. יב. מעורבות או"ם בכינון השלום. יג. "החלטות ועקרונות" ההחלטה 242 - בעיית קבלתה של החלטה חדשה.
בימי ביקורו של נשיא מצרים אנוור סאדאת בישראל, במחצית השנייה של חודש , ובמגעים ובשיחות ששני הצדדים קיימו מאז, אוזכרה כמעט בלי הרף החלטת מועצת הביטחון של האומות המאוחדות מס' 242 מיום, כמסמך המתווה את כיווני הדרך אשר בה מצווים ללכת כדי להשכין שלום במזרח התיכון.
הדיונים שקיימנו עם שכנינו הדרומיים אחרי בוא נשיאם לירושלים עשו את שאלת פירושה של ההחלטה אקוטית יותר, ומה גם שהשימוש שמצרים מבקשת לעשות בה שונה תכלית שינוי מזה שישראל חפצה בו.
איננו יכולים לדעת אם התנופה המדינית החדשה תוביל למטרה הנכספת, היא כינון השלום באזור (או לפחות כינונו בין ישראל למצרים). ברם, אף אם לא יהיה כן, לא תאבד החלטה 242 מערכה המשפטי. בשאלה איזה החלטות של מועצת הביטחון מחייבות מבחינה משפטית ולאיזה אין כוח מחייב, אין דעה אחידה בספרות. אך אף אלה הסבורים ש"ההמלצות" (recommendations) שלה אינן מחייבות, לא יוכלו שלא להודות שהחלטה 242 איננה מכנה את עצמה "המלצה" ואין היא משתמשת לגבי תוכנה במונח זה. על כן יש, לראותה כהחלטה במובן הטכני של decision : על decisions נאמר בסעיף 25 למגילת האו"ם שהמדינות החברות בארגון זה "מסכימות לקבל ולבצע" אותן. מטעם זה (ואולי אפשר היה להביא טעמים נוספים) יוצא אני מתוך ההנחה שהחלטה 242, כמו החלטות אחרות של מועצת הביטחון שאינן בבחינת recommendations, היא בעלת תוקף משפטי מחייב - שלא כהחלטות העצרת הכללית של האו"ם, אשר חסרות תוקף כזה (להוציא מקרים מיוחדים).
לא נראית הגירסה המקובלת, לפיה ההתנגשות בין העמדה הערבית והעמדה הישראלית היא תולדה של שני פירושים שונים של ההחלטה. מה שנחשב כניגוד בין הפירוש נוסח ערב ובין הפירוש נוסח ישראל איננו בעיה של אינטרפרטציה נכונה או לא-נכונה. ניתוח ההחלטה, כפי שהוא מובא להלן, מטרתו ללמדנו שעיקר חלקי ההחלטה חד-משמעיים הם ואין צורך ואין מקום להיזקק להם בגישות פרשנות מנוגדות. מה שנראה כשני פירושים הסותרים זה את זה ניתן לראותו כאפשרויות שונות של יישום ההחלטה, כאשר לזו האחרונה משמעות מסוימת לפי פירוש אפשרי אחד ויחיד. משל למה הדבר דומה ? לחוק שתוכנו חד-משמעי, אך הוא מניח לשלטון או לצדדים הנוגעים בדבר שיקול דעת רחב ומעמיד לרשותם מרחב של ברירות, שכל אחת מהן שונה מרעותה ולכולן יש כיסוי באותו חוק.
החלטה 338 של מועצת הביטחון של האו"ם
החלטה 338 אושרה במועצת הביטחון של האו"ם בימי מלחמת יום הכיפורים, ב-22 באוקטובר 1973, בהתאם להצעה משותפת של ארצות הברית וברית המועצות. ההחלטה קראה להפסקת אש בתוך 12 שעות ולא יאוחר משעה 6:52 בערבו של אותו יום. אל ההחלטה הזו נוספו שני סעיפים:
- סעיף 2 קרא לכל הצדדים הנוגעים בדבר לפתוח מיד לאחר הפסקת האש בביצוע החלטה 242 של מועצת הביטחון על כל חלקיה.
- סעיף 3 קבע שבאופן מיידי, בד בבד עם הפסקת האש, יתחילו הצדדים הנוגעים בדבר לפעול במסגרת משא ומתן לכינון שלום צודק ובר קיימא במזרח התיכון וינהלו את שיחותיהם בחסות "נאותה" (אשר פורשה למעשה כחסות של ארצות הברית אוברית המועצות אך לא בחסות האו"ם).
המשך הלחימה חרף החלטה זו הביא לכיתור הארמייה השלישית של מצרים ולהחלטה 339 שהביאה להפסקת אש במלחמה.
ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)
מאיר רוזן, ההיבט המשפטי של החלטה 242, המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה
UN Security Council Resolution 242 - A Case Study in Diplomatic Ambiguity’, Caradon et al