‏290.00 ₪

שאלת המחקר :

כיצד באים לידי ביטוי נשואי תערובת בין יהודים למוסלמים?

תוכן עיניינים

מבוא

שאלת המחקר

שיטה - מתודולוגיה

סקירת ספרות

נישואי התערובת והמבנה החברתי

התנגדות להגבלת נישואי תערובת

תוקפם המשפטי של נישואי תערובת בישראל

דיון

נישואי תערובת היום וארגוני התנגדות קיצוניים כמו להב"ה

ארגון להב"ה לסיכול נישואין בין יהודים למוסלמים

פרשת ההפגנה של ארגון להב"ה נגד טקס נישואין בין יהודיה למוסלמי בראשל"צ בשנת 2014

תוקפם של נישואי תערובת שנערכו בישראל

תוקפם של נישואי תערובת שנערכו בישראל בין בני זוג אזרחי המדינה

ממצאים

מסקנות

ביבליוגרפיה

במדינת ישראל קיים ריחוק בין יהודים לבין ערבים מבחינה תרבותית, דתית, לאומית, פוליטית וטריטוריאלית. עקב כך, קשרי חברות, חיים משותפים כזוג או נישואים של יהודיה ומוסלמי אינם מתקבלים, ככל הנראה, בקלות בחברה הישראלית. נראה גם שהמרת הדת מיהדות לאסלאם נתפסת כצעד חמור עוד יותר מאשר נישואי תערובת, כיוון שהיא מתפרשת כהינתקות מעם ישראל, כבגידה וכהצטרפות ללאום הנתפס כאויב. אולם מגמות חברתיות, כלכליות ופוליטיות שהתגברו במהלך השנים במדינת ישראל, יצרו אקלים חברתי שהצטמצם בו הפער בין יהודים לבין מוסלמים, ובעקבות כך עשויים מפגשים בין יהודים למוסלמים במקומות עבודה, במוסדות לימוד ובאתרי בילוי משותפים להוביל ליצירת קשר המביא לנישואי תערובת, יותר מאשר בעבר. בין המגמות החברתיות, הכלכליות והפוליטיות המקלות על קשר בין יהודים למוסלמים, ניתן להצביע בעיקר על השפעות מערביות הגורמות לחיזוק ערכים של ליברליזם ושוויון ומדגישות את הפרט כגורם משמעותי יותר מאשר הלאום. גורם אחר המשפיע על התופעה הוא תהליכי המודרניזציה העוברים על החברה הערבית במדינת ישראל, המובילים להקטנת הפערים בין מוסלמים ליהודים מבחינת רמת ההשכלה. מגמה נוספת היא התרופפות הזיקה למסורת בחברה היהודית ובחברה המוסלמית, הגורמת לצעירים לתת משקל פחוּת לדת אליה משתייך בן זוגם. [1]

לפי פרופ' צבי זוהר,‏ התקופה המודרנית הביאה עימה מספר שינויים משמעותיים ביחס היהדות לנישואים בין-דתיים. בתקופה זו גברה באופן משמעותי תופעת נישואי התערובת בקרב בני ובנות העם היהודי בכל המרחב הגאוגרפי האירופי והאמריקני. זוהר מציין כי אף על פי ששום גורם הלכתי ושום זרם ביהדות לא הביעו תמיכה רשמית בנישואי תערובת, ריבויים של נישואים אלה העמיד את חכמי ההלכה בפני הצורך לנקוט עמדות מעשיות במגוון רחב של שאלות.[2] דוגמה בולטת לכך מהווים הלבטים סביב השאלה "האם ראוי לגייר בן / בת זוג נוכרי/יה וילדים שנולדו לאב יהודי ולאמא נוכרייה". זוהר מתאר כי ישנה מחלוקת עזה בין הרבנים השונים, ומציין את תשובתו הרשמית של מי שהיה הרב הראשי של מדינת ישראל, הרב עוזיאל, במסר משנת 1951, אשר נשלח לקהילת תטואן שבמרוקו הספרדית. זוהר אמר שבמסר זה קבע הרב עוזיאל, כי גם אם לאחר הגיור ינהלו האם והילדים אורח חיים חילוני לגמרי, יש לגיירם: "מותר ומצווה לקבל גרים וגיורות אף על פי שידוע לנו שלא יקיימו כל המצוות". לדברי זוהר הוא מבקר בחריפות את הרבנים הנמנעים מלגייר, ומאשים אותם בבגידה בתפקידם כ"רועים הרוחניים של עם ישראל".[3]

כמה ממנהיגיה החילוניים של תנועת הציונות בעת החדשה התבטאו אף הם בנושא זה. כך, למשל, כתבמשה לייב ליליינבלום, מראשי תנועת חובבי ציון ברוסיה, לגבי "עם בריא", ש"נישואי-תערובת וקולטורה זרה אינם מזיקים לו", וראה בשלילת נישואי תערובת ביהדות חלק מחוליי העם היהודי.‏

במכתב למקס נורדאו, שנישא לגויה, הביע אף בנימין זאב הרצל את עמדתו בעניין זה‏ החששות שלך בנוגע ליחסים של חוגי הקנאים שלנו אל נישואי התערובת שלך, הם אולי מופרזים. אני אינני מאמין שאפשר להוכיח אותך על כך מתוך מחשבה קרה והגיון נבון. מה אנחנו היום? אזרחי המדינה היהודית שבאידאל, שאת דבר התגשמותה עלי אדמות אנו רואים כתוכן חיינו הנעלה ביותר. לו כבר התגשם מפעלנו כיום, הרי בוודאי לא נבצר מאזרח יהודי, כלומר- מאזרח המדינה היהודית הקיימת, לשאת נכריה בת חוץ לארץ. על ידי נישואין אלה היא תיהפך ליהודיה מבלי לשים לב לדתה. אם יהיו לה ילדים, הם יהיו יהודים ממילא. אגב, יכול אתה להוכיח כי דוגמה טובה הייתה לנגד עיניך- אם אין אני טועה, הרי נשא משה בת מדין.       

בשנים האחרונות פועלים בישראל מספר ארגונים אשר פועלים נגד נישואי תערובת וממקדים את עיקר פעילותם נגד נישואים בין ערבים ליהודים, כדוגמת הארגונים להב"ה ויד לאחים. [4]

ארגון להב"ה נועד למנוע התבוללות בארץ ישראל המוגדרת על פי הארגון כארץ הקודש ,מדובר בארגון שהוקם על ידי פעיל הימין בן ציון גופשטיין. מטרתו של הארגון היא :"להציל בנות מעם ישראל שהתפתו לקשור קשר עם גוי", כמות שמופיע בפרסומיהם.ההתנהלות של הארגון נועדה מניעת התרועעות משותפת של יהודיות וגויים וכן מושיט עזרה מעשית ומשפטית לנשים יהודיות שניתקו קשר עם גויים. הפעילים מתנגדים לעבודה ערבית בטענה כי העסקתם של ערבים בעסקים בבעלות יהודים גורמת לתרומה של עליית שיעור ההתבוללות, יחד עם זאת הם מעודדים עבודה עברית .

הסברה וכן חלוקה של מפות שמפורטים בהן שמות של בתי עסק המעסיקים ערבים, כמו כן הנפקת "תעודות כשרות" לעסקים המעסיקים רק יהודים, בנוסף לכך הפגנות מול חתונות מעורבות, הפצת מדבקות ועלונים המתריעים בפני צעירים ערבים שלא יתקרבו לנערות יהודיות, בין היתר ,הפעלת מוקד טלפוני לדיווח על יהודיות ה"מסתובבות" עם ערבים ,הוא מפעיל פעילים לצורך טרפוד מגעים מסוג כזה, אלו פעילויות להב"ה כוללות. [5]

פרשת ההפגנה של ארגון להב"ה נגד טקס נישואין בין יהודיה למוסלמי בראשל"צ: ראשי להב"ה פעלו נגד חתונה של מוסלמי ויהודייה שהתאסלמה. החתן עתר לבית המשפט נגד קיום הפגנה מול אולם החתונות, והושגה פשרה שלפיה ההפגנה תיערך במרחק של מאתיים מטרים מהמקום. המחאה נגד החתונה זכתה לחשיפה נרחבת בתקשורת, ולדיון נוקב בין מתנגדי הארגון‏ לתומכיו‏.

הגיעו תלונות לארגון להב"ה אודות חשודים העוסקים בניצול מיני וסרסרות של נשים יהודיות לגברים לא-יהודים. העניין הועבר לטיפול משטרת ישראל וגרם להובלת מעצרם של החשודים, בינהם דוד דבש הנחשד כמנהיגם.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

הנגבי צ', לא ארץ נוכרייה לקחנו, הוצאת ספרי חמד (2021)

 מנאל תותרי- ג'ובראן, "האופציה הנשכחת ברב תרבותיות הישראלית: יצירתם של מרחבים משותפים", ספר פרופ' מאוטנר (הוצאת אוניברסיטת תל אביב) (2021)

מהא כרכבי סבאח "נישואי תערובת בין נשים פלסטיניות אזרחיות ישראל לגברים יהודים אזרחי ישראל: משא ומתן על שבירת גבולות אתניים" מרכז משה דיין, אונ' ת"א (2019)

Frankel, Jonathan; Zipperstein, Steven J. Assimilation and Community: The Jews in Nineteenth-Century Europe. Cambridge University Press.