עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:
הנחה 15% על כל מאגר העבודות האקדמיות !!! בעת "חרבות ברזל" : קוד קופון: מלחמה
ב"ה. אנו חב"דניקים ולא נחטא בגזל: יש גם עבודות אקדמיות בחינם (גמ"ח). 15,000 עבודות אקדמיות במחיר שפוי של 99 - 390 שח. סרטון על מאגר העבודות האקדמיות
לא מצאתם עבודה מתאימה במאגר? סמסו לנו דרישות לכתיבה מותאמת אישית - ונפנה למומחה חיצוני בעל תואר שני בתחום שלכם לכתיבה הנתפרת לצרכים שלכם בדיוק!
5% הנחה ב-פייבוקס
עבודות אקדמיות "חמות":
עבודה על החותים התימנים
עבודה בנושא מלחמת חרבות ברזל
עבודה על פסילת חוקי יסוד, בג"צ דיון מורחב, עילת הסבירות
סמינריון על חוק הנבצרות ביבי, בג"צ 2024
עבודה על מחאה נגד הרפורמה המשפטית 2023
רפורמת שר המשפטים יריב לוין, פסקת ההתגברות, ממשלת נתניהו 2023
מחדל הפריות אסותא- החלפת עוברים
בן גביר - ימין פוליטי עולה 2022-2023
מבצע שומר החומות: עזה-רקטות-חמאס 2021
אסון מירון, דוחק הילולת בר יוחאי
הסתערות על הקפיטול, תומכי טראמפ
דובאי 2021: שלום מדינות ערב
עבודת סמינריון על נשים בפוליטיקה
סמינריון בחירות מפלגות אווירה 2021
מצגת אקדמית אלאור אזריה- 99 ש"ח
סרטון הסבר מאגר העבודות האקדמיות
עבודה על הטיות קוגניטיביות, כשל לוגי, כהנמן טברסקי, אמונות, אפקט בומרנג, פורר, הטיה קוגניטיבית, כשלים לוגיים, פייק ניוז, אשליות, דעה קדומה, הנסיין, יוריסטיקות, הצלף הבודד, מהותנות, שנאת הפסד, דאנינג-קרוגר, אפקט גוגל, סוגסטיה, אפקט ההילה, חוק המספרים הגדולים, טיפול פסיכולוגי CBT (עבודה אקדמית מס. 319)
390.00 ₪
40 עמודים.
עבודה אקדמית מספר 319
שאלת המחקר
כיצד באה לידי ביטוי הטיה קוגניטיבית בכלל ובהקשר פסיכולוגי בפרט?
תוכן העניינים
מבוא
שאלת המחקר
הטיות קוגניטיביות
הטיות בהחלטות, אמונות והתנהגות
אפקט בומרנג –
אפקט דו משמעות –
אפקט המגירה –
אפקט המסגור –
אפקט ניגוד –
אפקט פורר –
אפקט התקשורת העוינת – פייק ניוז FAKE NEWS
אשליית אשכולות –
אשליית כסף –
דעה קדומה –
הטיית אישור –
הטיית אמונה –
הטיית הכתם העיוור –
הטיית בחירה -
הטיית דיווח –
הטיית הישרדות –
הטיית הנסיין –
הטיית העיגון –
הטיית זיכרון –
הטיית נסיגה –
הטיית קשב –
הטיית תמיכה בבחירה –
היוריסטיקת הזמינות -
הערכה בדיעבד –
חשיבה מייחלת –
כשל המהמר –
כשל הסתברות קודמת –
כשל הצלף הבודד –
כשל לוגי –
כשל צירופיות –
מהותנות –
מפל הזמינות –
סטריאוטיפ –
עיקרון פוליאנה –
פראידוליה -
קללת הידע –
שנאת הפסד –
פנייה אל הטבע –
הטיות חברתיות
אפקט דאנינג-קרוגר –
הטיית קבוצת פנים וקבוצת חוץ –
הטיות וטעויות זיכרון
אפקט גוגל –
הערכה בדיעבד –
כלל שיא-סוף –
סוגסטיה –
גורמים להטיות קוגניטיביות
כשל לוגי והטיה
הטיית הצופה המשתתף
הטיית העיגון
אפקט התקשורת העוינת
הטיית קשב
היוריסטיקת הזמינות
הטיית אישור
אפקט הקונצנזוס השגוי
קיבעון תפקודי
אפקט ההילה
אפקט המידע המטעה
הטיית האופטימיות
הטיה לטובת העצמי
גורמים וסיבות להטיות קוגניטיביות
הטיה מסוג דאנינג-קרוגר
איך מפחיתים את השפעת ההטיות?
הטיה של כשל המהמר
יציגות
טעויות שהיריסטיקת היציגות עלולה להוביל באופן כללי
המנגנון הקוגנטיבי של כשל המהמרים
חוק המספרים הגדולים
התייחסות לפירסטון ופיץ
טיפול פסיכולוגי CBT
עקרונות משותפים לשתי השיטות
שיטות טיפול
התערבות
סיכום
ביבליוגרפיה
עבודה אקדמית זו תעסוק בנושא מרתק: הטיה קוגנטיבית. לא כל הטיה קוגנטיבית (טעות בשיפוט ודרכי חשיבה) הינה בהכרח דבר רע. אחת ההטיות שכולנו חוטאים בה הינה "אפקט ההווה" - present bias. בפועל מדובר על כך שאנחנו מעדיפים רווח קטן בהווה על פני רווח גדול בעתיד.
כך למשל הטיה מסוג דאנינג-קרוגר (Dunning–Kruger effect) הטיה קוגנטיבית שכיחה, בה ידע מועט בתחום נתון מעניק לסובל מההטיה אשליה של מומחיות בתחום זה.[1]
הטיה קוגניטיבית היא דפוס או נטייה שיטתית (לא אקראית) של בני אדם לטעויות בתפיסה, בזיכרון, בחשיבה או בשיפוט. הטיות קוגניטיביות הושפעו מהתפתחויות אבולוציוניות ולחץ הברירה הטבעית.[2]
להבדיל מעיוותי חשיבה המאפיינים אנשים בעלי דיכאון, הפרעות חרדה והפרעות נפשיות נוספות, הטיות קוגניטיביות נחשבות מאפיין נפוץ של החשיבה האנושית הנורמלית.
המונח נטבע על ידי עמוס טברסקי ודניאל כהנמן בשנת 1972[3].
הטיות קוגניטיביות גורמות לאפקטי צפייה, כלומר השפעות (לא מודעות ולא מכוונות) של עורכי מחקרים מדעיים על תוצאותיהם. אחת ממטרות השיטה המדעית היא לצמצם את ההשפעה של אפקטי הצפייה על המדע.
הטיות קוגניטיביות הן גם אחת הסיבות לאמינות הנמוכה של ממצאים אנקדוטליים, כלומר ממצאים שמתבססים על מקור בודד.
CBT: אופי ההדרכה הניתנת למטפלים פסיכולוגיים בשיטות שונות מקביל לשיטת הטיפול שעליה ניתנת ההדרכה. היחסים בין המטפל למטופל משתקפים ביחסים ההדרכתיים שבין המדריך והמודרך.
כך למשל בהדרכה על טיפול דינמי, שבו המטופל מספר על חוויות וזיכרונות, המודרך מספר על הטיפול; בטיפול משפחתי, שבו פוגשים את בני המשפחה פנים אל פנים, מקובלת הדרכה דרך מראה חד כיוונית, שבה המדריך פוגש את המשפחה בתצפית ישירה, ולעתים אפילו נכנס לחדר הטיפול, עורך התערבות קצרה, וחוזר לחדר השני, להמשך התצפית.
באופן דומה, יש דמיון והקבלה בין טיפול קוגניטיבי התנהגותי (להלן - CBT) לבין הדרכת CBT. גם הטיפול וגם ההדרכה הם שיטתיים, מכווני מטרה ואקטיביים. ב-CBT המטפל קובע אג'נדה לכל פגישה, ובמקרים רבים גם המדריך ב-CBT קובע אג'נדה למפגש ההדרכה.
CBT עוסק בפיתוח היכולת של המטופלים לדון ברגשות ובקוגניציות שלהם, ולנסות התנהגויות אחרות בדרך לשינוי. כך, גם ההדרכה צריכה לפתח את היכולת של המטפלים לדון ברגשות ובקוגניציות של המטופלים, לשקול אלטרנטיבות טיפוליות וטכניקות מתאימות.
טיפול קוגניטיבי-התנהגותי באנגלית: Cognitive Behavioral Therapy, CBT הוא טיפול פסיכולוגי המבוסס על שילוב של רעיונות מהטיפול ההתנהגותי והטיפול הקוגניטיבי.
השיטה משלבת את הרעיון לפיו על מנת ליצור שינוי אצל המטופל יש צורך בשינוי בתפישת המציאות, כפי שנעשה בטיפול הקוגניטיבי, עם הרעיון לפיו יש צורך ליצור שינוי בהתנהגות המטופל ולכן יש צורך גם בלמידה ותרגול של התנהגויות חדשות, כפי שמקובל בטיפול ההתנהגותי.
ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)
Flam, Faye (2020). "Why smart people may be more likely to fall for fake news". The Herald Tribune Press
The Blackwell Encyclopedia of Sociology. www.sociologyencyclopedia.com. 2021
רימון־אור ע', תורתו של זיגמונד פרויד ויישומיה, הוצ' פרדס (2020)
רולף דובלי, אמנות החשיבה הצלולה, ספרי עליית הגג והוצאת ידיעות אחרונות, תרגום: שמעון בוזגלו.
דניאל כהנמן ועמיתים, רציונאליות, הוגנות ואושר, מבחר מאמרים, הוצ' כתר