עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:
הנחה 15% על כל מאגר העבודות האקדמיות !!! בעת "חרבות ברזל" : קוד קופון: מלחמה
ב"ה. אנו חב"דניקים ולא נחטא בגזל: יש גם עבודות אקדמיות בחינם (גמ"ח). 15,000 עבודות אקדמיות במחיר שפוי של 99 - 390 שח. סרטון על מאגר העבודות האקדמיות
לא מצאתם עבודה מתאימה במאגר? סמסו לנו דרישות לכתיבה מותאמת אישית - ונפנה למומחה חיצוני בעל תואר שני בתחום שלכם לכתיבה הנתפרת לצרכים שלכם בדיוק!
5% הנחה ב-פייבוקס
עבודות אקדמיות "חמות":
עבודה על החותים התימנים
עבודה בנושא מלחמת חרבות ברזל
עבודה על פסילת חוקי יסוד, בג"צ דיון מורחב, עילת הסבירות
סמינריון על חוק הנבצרות ביבי, בג"צ 2024
עבודה על מחאה נגד הרפורמה המשפטית 2023
רפורמת שר המשפטים יריב לוין, פסקת ההתגברות, ממשלת נתניהו 2023
מחדל הפריות אסותא- החלפת עוברים
בן גביר - ימין פוליטי עולה 2022-2023
מבצע שומר החומות: עזה-רקטות-חמאס 2021
אסון מירון, דוחק הילולת בר יוחאי
הסתערות על הקפיטול, תומכי טראמפ
דובאי 2021: שלום מדינות ערב
עבודת סמינריון על נשים בפוליטיקה
סמינריון בחירות מפלגות אווירה 2021
מצגת אקדמית אלאור אזריה- 99 ש"ח
סרטון הסבר מאגר העבודות האקדמיות
עבודה על אחריות למוצרים פגומים, פיזור נזק, כלכלה ומשפט, דוקטרינת הכיס העמוק, הרתעת יצרנים, אלרגיות, משטר אחריות על בסיס אשמה, אחריות קפידה, אחריות מוחלטת, חוק האחריות למוצרים פגומים (עבודה אקדמית מס. 3178)
290.00 ₪
29 עמודים.
עבודה אקדמית מספר 3178
שאלת המחקר
כיצד באה לידי ביטוי אחריות למוצרים פגומים?
תוכן עניינים
פיזור נזקים ואחריות למוצרים פגומים
הרתעת יצרנים ויצירת אחריות למוצרים פגומים
אחריות במקרים של תגובות אלרגיות
שלילת משטר אחריות על בסיס אשמה
אחריות קפידה או אחריות מוחלטת ?
מטרת כללי האחריות בדיני הנזיקין, לרבות בסוגיית אחריות יצרנים, היא להסדיר פיצויי ניזוקים. לשון אחרת, לקבוע מתי ישאר הנזק במקום בו נפל ומתי יועבר למקום אחר. הקריטריון העיקרי להעברת הנזק היה : קיומה או העדרה של אשמה. במרוצת השנים, ועם השינוי במבנה הכלכלי-חברתי, הבינו משפטנים כי אין זה רצוי לראות כל התדיינות משפטית בדיני הנזיקין כענין שבין הצדדים לה ותו לא, אלא שיש מקום לבחון את ההשלכה שיש להתדיינות כזו ולמכלול ההתדיינויות על החברה כולה. כפועל יוצא מגישה זו הועבר הדגש מענין העברת הנזק לענין פיזור הנזק[1].
עד לשנים האחרונות סברו בתי המשפט וחכמי המשפט כי דיני הנזיקין נעורים לפעולה רק לאחר שנגרם נזק, והם מסדירים את סוגיית פיצוי הניזוקים תוך נתינת משקל לרעיון פיזור הנזק. אשר לשלב שלפני קרות הנזק סברו כי לדיני הנזיקין חשיבות שולית ביותר. על גישה זו קראו לאחרונה תגר מספר משפטנים, ובראשם פרופסור גוידו קלברזי מאוניברסיטת ייל, ודומה כי אנו שרויים בעיצומה של תמורה דוקטרינרית ביחס למהותם ומטרתם של דיני הנזיקין בכלל, ודיני התאונות בפרט. עיקרי תמורה זו ייבחנו כאן ביחס לסוגיה הספציפית נשוא עבודה זו. [2]
מדי שנה בשנה נגרמים לפרטים בחברה, ובעטים לחברה כולה, נזקים ניכרים עקב שימוש או צריכה של מוצרים פגומים. לנזקים אלה, ישירים (דוגמת נזקי גוף ורכוש) ועקיפים (דוגמת נזקים למשפחות הניזוקים ונזקים לחברה, למשל, עקב יציאת הניזוקים ממעגלי העבודה) נקרא להלן הוצאות התאונות.
ברי כי החברה איננה מעוניינת למנוע בכל מחיר נזקי תאונות אלה, אפילו היה הדבר אפשרי מבחינה טכנולוגית. מניעת תאונות אף לה מחיר משלה, ולמחיר זה נקרא להלן : הוצאות המניעה. הוצאות אלה כוללות לא רק את ההוצאות הישירות הנדרשות למניעת התאונות אלא גם את ההפסדים האלטרנטיביים הנסבלים עקב מניעה כזאת. לא צריך להיות כלכלן על מנת להבין כי מבחינת יעילות כלכלית אין הצדקה למניעת נזקים הנגרמים עקב פעילות פלונית מקום שהוצאות המניעה גבוהות יותר מהוצאות התאונות שאותה פעילות גורמת.
סוג נוסף של הוצאות הנגרמות בעקבות תאונות הוא הוצאות מנהליות, למשל הוצאות הכרוכות בהעברת נזק ממקום בו נפל למקום אחר. הוצאות אלה כוללות, בין השאר, הוצאות השגת מידע, הוצאות משא ומתן, הוצאות התדיינות משפטית והוצאות אכיפה.
פרופ' קלברזי גורס כי המטרה הראשית של כללי האחריות בדיני תאונות, לרבות תאונות הנגרמות עקב מוצרים פגומים, היא להקטין את מספר התאונות וחומרתן, וזאת על פי אמת המידה של היעילות הכלכלית. לשון אחרת, להפחית למינימום האפשרי את סכום הוצאות התאונה + הוצאות המניעה + ההוצאות המנהליות. [3]
לעתים, ניתן להשיג מטרה זו באמצעות החלטה פוליטית לאסור פעילויות ספציפיות הגורמות לתאונות. זוהי שיטת "ההרתעה הספציפית". כך למשל, אוסר החוק מכירה חופשית של כלי יריה או תרופות מסוימות, ואין נפקא מינא אם היצרנים או המשווקים מוכנים ויכולים לשלם פיצוי עבור כל נזק שיגרם עקב שימוש במוצרים אלה. דרך אחרת להשגת מטרה זו היא דרך "ההרתעה הכללית" או דרך השוק. יצרן רשאי, בדרך כלל, ליצר ולהפיץ מוצרים, אפילו כאלה שלעתים, פגמים בהם גורמים נזקי גוף ורכוש, אם הוא יכול להראות שהצרכנים מעוניינים במוצריו, ומאפשרים לו להמשיך וליצרם וגם לפצות את הניזוקים. ההרתעה הכללית מביאה להקטנת מספר התאונות וחומרתן על ידי כך שהיא נותנת תמריץ ליצרן למנוע תאונות, אחרת, יאלץ להעלות את מחירי מוצריו או לספוג בעצמו את הוצאות התאונות. [4]
בעבר השתמשו בדיני אחריות יצרנים גם להשגת מטרות אחרות. למשל, למתן סובסידיות מוסוות לפיתוח התעשיה, להשגת יתר שוויוניות בחלוקת העושר בחברה, למניעת אבטלה וכיו"ב. ברי כי דינים אלה אינם מתאימים להשגת מטרות אלה ומוטב לנסות להשיגן במישרין3. עם זאת, ראוי ורצוי שכללי האחריות לא יעמדו בסתירה עם השגת מטרה זו או אחרת הרצויה לחברה. המטרות השונות שנמנו, היינו : הקטנת מספר התאונות וחומרתן, הסדרת פיצוי ניזוקים והקטנת נטל הפיצוי וצימצום ההוצאות המינהליות, אינן, בהכרח, מתיישבות זו עם זו. כללי האחריות, עם זאת, חייבים להיות כאלה שיהא בכוחם לחתור להשגת יותר ממטרה אחת.
ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)
הרמן ע'. דיני נזיקין. הוצאה אקדמית נבו (2020)
אהוד גוטל ויובל פרוקצ'יה, "הניזוק הבלתי סביר: אשם תורם, הקטנת הנזק, ודיני הנזיקין" משפטים גליון נ(2), האונ' העברית ירושלים, (2020)
Givati Y. Kaplan Y "Harm Displacement and Tort Doctrine" Journal of Legal Studies 49: 73-101 (2020)33 ,1329 () .Rev .L .Mich 64. "Risks