‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי ביטוח חובה רכב?

תוכן עניינים

פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח משולב] - -לאחר תיקונה בתשל"ה1, קובעת ביטוח חובה משני סוגים : "ביטוח חבות" (אחריות) כלפי צד שלישי (הידוע בעבר כ"ביטוח צד שלישי"), ו"ביטוח אישי" של בעלי הרכב והנוהגים בגין נזקי הגוף שלהם2. יצירתם של שני סוגי ביטוח אלה היוותה חלק מהתיקונים3 שהוכנסו בפקודה האמורה (להלן - פקודת הביטוח) באמצעות סעיף 18 לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים - (להלן - חוק הפיצויים)4.

ענייננו כאן הוא לבחון את מהותם של שני סוגי הביטוח האמורים, תוך התייחסות למוסד חדש שנוצר שלא באמצעות פקודת הביטוח, אלא על-ידי חוק הפיצויים עצמו : הקרן לנפגעי תאונות דרכים, המשמשת "מבטח סטטוטורי", מקור כספי לפיצוי נפגע בנסיבות הקבועות בחוק הפיצויים5.

לצורך דיוננו אנו יוצאים ממספר נקודות-מוצא :

(1) המחוקק הישראלי, בבואו להסדיר את הפיצוי של נפגעי תאונות דרכים, לא בחר בהסדר במסגרת דיני הביטוח, אלא בהסדר במסגרת דיני הנזיקין, תוך ניסיון למצוא התאמה בינם ובין דיני הביטוח, קרי : פקודת הביטוח.

חוק הפיצויים הוא, כידוע, מעשה חקיקה בתחום דיני הנזיקין המחיל בתחום תאונות הדרכים עקרונות נזיקין חדשים, תוך זיקה מסוימת לפקודת הנזיקין6. עקרונות חדשים אלה הם בתחום האחריות (ביטול עיקרון האשם והאשם התורם והחלת חבות מוחלטת במקומם) ובתחום הפיצויים (שיעורם, דרכי חישובם ואופן תשלומם)7.

לפני חקיקת החוק היתה מקובלת עלינו התפיסה, כי הביטוח רק משרת את הוראות הדין הכללי גם בתחום ביטוח הרכב המנועי, וכי הוא, כשלעצמו, אינו יוצר את החבות בפיצויים. חבות זו נקבעה בדין הכללי, שם הותנתה בקיום עיקרון "האשם". לפיכך, כפוף היה שיפויו של נפגע על-פי חוזה הביטוח להתקיימותן של הוראות הדין הכללי.

לכאורה ניתן היה לצפות, כי אם סבר המחוקק שאין עוד להתנות את הפיצוי לנפגע בקיומה של אחריות המבוססת על "אשם" של מזיק ובקיומם של עקרונות כלליים מסוימים בתחום הנזק, הרי יסדיר הוא פיצוי זה ישירות בין הנפגע ובין המשלם בפועל - יהא זה מבטח פרטי או ממלכתי8.

והנה, במקום שיצור מעשה חקיקה חדש בתחום הביטוח, אשר יבטא את השינוי שחל ב"תפיסה הנזיקית"9, שבמסגרתו ניתן היה להסדיר גם נושאים עקרוניים, כמו עצם הזכאות לפיצויים וחריגיה, זכויות חזרה (סברוגאציה) ועוד, העמיד לנו המחוקק שני מעשי חקיקה : חוק הפיצויים בתחום האחריות וגובה הנזק (נזיקין), ופקודת הביטוח שנשארה על כנה, בכפוף לתיקוני התאמה, וזאת בהנחה, כי ניתן "להרכיב" ללא קושי מיוחד את הוראותיה המתוקנות על הוראות חוק הפיצויים. ללמדך, כי לא חל שינוי עקרוני בתפיסה המסורתית של מושג ושל תפקיד "הביטוח" גם לעניין פיצוי נפגעי תאונות דרכים.

(2) מטרת חוק הפיצויים והמאטריה שבה הוא דן הן בתחום ההגנה על נפגעים, אשר מבחינת דיני הביטוח הם בחזקת "צד שלישי" : הולכי רגל, נוסעים ונוהגים הנפגעים על-ידי נוהגים אחרים. עניינו הבלעדי של החוק הוא שאלת האחריות (כותרת פרק ב' וסעיפים 2 ו-3) 10של נוהג כלפי נפגע. ברור, כי אין חוק הפיצויים דן בנזק גוף, אשר נוהג גורם לעצמו, שכן אין אדם אחראי בחבות כלפי עצמו. מלכתחילה, לא עמד בפני הוגי רעיון הפיצוי לנפגעי תאונות דרכים הצורך להסדיר את פיצויו של נוהג שנפגע ב"תאונה עצמית", דהיינו תאונה שלא מעורב בה רכב אחר11.

(3) קיום דרישות פקודת הביטוח באשר למהות הביטוח והיקפו הוא בבחינת הנחה, אך אין הדבר בהכרח בבחינת עובדה. המחוקק מניח, כי נפגע יוכל להיפרע, בסופו של דבר ממבטח, מאחר שהנוהג אמנם מחזיק בפוליסת ביטוח כדין. "השוט" לאכיפתן של דרישות הפקודה הוא בדמות סאנקציה פלילית המוטלת מכוח הוראות סעיף 2 לפקודה על הנוהג החייב בביטוח, אך עדיין ייתכן מצב שבו לא יוכל הנפגע להיפרע מן המבטח עקב העדר פוליסה בת תוקף12. יתר על כן, מבטח יכול לפטור את עצמו בפוליסת הביטוח מתשלום באמצעות התנאות על דרישות הפקודה, ואין בכך כדי לפגוע בתקפות חוזה הביטוח13. יש, עם זאת, בפקודה הוראות מסוימות השוללות את תוקפן של התנאות בעניינים ספציפיים, או השוללות הגנות מסוימות מצדו של מבטח (נדון באלה להלן).

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

נתנאל מונדר חוק הגנת הצרכן ותקנותיו - הדין, ההלכה, התיאוריה והמעשה, הוצאת אוצר המשפט (ספטמבר 2017)

חנה גוטמן הפרשנות לחוק חוזה הביטוח  .

ירון אליאס דיני ביטוח , כרך א .

Adams J. The impact of changing regulation on the insurance industry. Financial Services Authority.