‏99.00 ₪

מצגת פאוורפוינט מרהיבה, המציגה תוכן העבודה בצורת רפרט. כוללת גרפיקה, צלילים ואפקטים להנגשת המידע. מכילה כ-20 שקפים לרפרנט.

בזמן האחרון שומעים יותר ויותר פוליטיקאים כמו השרה מירי רגב וח"כ דוד ביטן המלינים על עליה הולכת וגוברת במעורבות של בתי המשפט ובראשם בג"ץ, בחיים הציבוריים בישראל, מה שקרוי אקטיביזם שיפוטי. על אף העובדה שבישראל קיימת הפרדת רשויות ברורה וחוקית, מוצא עצמו בג"ץ מתערב בהחלטות של הרשות המחוקקת (הכנסת), וכן בגופי הביטחון השונים כגון צה"ל והמשטרה (הרשויות המבצעות). נשאלת השאלה עד כמה "טובה" מעורבותו של בג"ץ ובתי המשפט לאזרח הפשוט או למדינה, והאם התערבות זו אינה למעשה נטרול כוחם של הרשויות האחרות והפיכתה של הרשות השופטת[1] "לשליטת" המדינה בפועל. ידועות דוגמאות בשלל תחומי החיים השונים: מביטחון ועד לנישואים במסגרת לא דתית, בהם בג"ץ התערב ושינה החלטות שהתקבלו על ידי גופים כאלה ואחרים.

בישראל כידוע לא קיימת חוקה ובשל כך נקודת המוצא הייתה שבית המשפט רשאי להתערב במעשי הממשלה והמנהל הציבורי אך לא לפסול את דבר המחוקק. העיקרון המנחה תפיסה זו מכונה עיקרון ריבונות הכנסת לפיו רשאית הכנסת לחוקק חוקים כאוות נפשה ואין רצונה מוגבל. אך במשך השנים חלה שחיקה מתמשכת במעמדה של הכנסת. חלק משחיקה זו היא בשל חקיקתם של חוקי יסוד שבהם למעשה הגבילה הכנסת את כוח החקיקה שלה ובכך העניקה למעשה לבית המשפט מנדט לפסול במקרים מסוימים חוקים או הצעות שנוגדות את חוקי היסוד. למשל לקיום מצעד של תנועה פוליטית של זוגות צעירים חסרי דיור. המשטרה טענה כי קיום המצעד ידרוש ממנה כוח משטרתי גדול וכי הדבר עלול לפגוע בסדר הציבורי,( אפשר להשליך את הדוגמא גם על קיום מצעד הגאווה בירושלים), בג"ץ קבע "שעקרון חופש הביטוי" המעוגן בחוק למעשה כובל את ידי המשטרה שכן במסגרת תפקידה חוץ מלמנוע גניבות, מעשי שוד, ומקרי רצח, חובתה לשמור גם על עקרון חופש הביטוי. בג"ץ מצא עצמו לא פעם מתערב בענייניים שנחשבים "כנופלים בין הכיסאות" ואשר קשורים יותר לנורמות התנהגות. דוגמא: בית המשפט פסל הסכם בין מפלגת הליכוד לבין "הסיעה לקידום הרעיון הציוני" , שבמסגרתו הסכים הליכוד במסגרת הסדרת היחסים הפוליטיים שלו עם הסיעה המפגרת הזו, לשמוט חוב כספי שאותה סייעה חבה לו. בית המשפט קבע כי הסכם כזה פירושו למעשה הענקת שלטון תמורת בצע כסף ולכן הוא בטל.