‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי עתיקות בדיני קנין?

תוכן עניינים

כפי שבחוזים ובנזיקין ישנם דינים כלליים ודינים מיוחדים (הנוגעים לחוזה זה או אחר, לעוולה זו או אחרת), כן דיני הקניין אינם חטיבה אחת. קיימים כלליים על הקניין בכללו ואחרים המיוחדים לקניין המקרקעין ולקניין המיטלטלין (ובתוך כל אחד משני הגושים יש מקום למגוון סוגי-משנה, כגון בניינים בין המקרקעין, זהב וכלי-נשק בין המטלטלין). אך אפשר גם כי, מלבד המיון על-פי המבחנים האלה, תעוצב קבוצת נכסים שתכלול מיטלטלין ומקרקעין (ולכן קבוצה מעוצבת לפי מימד אחר); כפי שקורה בעניין העתיקות. כאן ייצא ההסדר מתרכובת הדינים הנוגעים לקבוצה זו (על סוגי-המשנה שלה, כגון עתיקות על-פי דין או על-פי הכרזה מינהלית, עתיקות בעלות ערך לאומי), דיני הקניין הכלליים ודיני הסוג שעתיקה מסוימת משתייכת אליו לפי המבחנים למיון הנכסים שהזכרנו קודם. במקרה של אי-התיישבות בין הדינים השונים מכריע הכלל המקובל בתיאום הדינים השייכים לדרגות נורמאטיביות שונות לפי היקפן : עדיפות הדין הספציפי יותר.

הדינים על קניין העתיקות הנכללים בחוק העתיקות, - , צריכים להתפרש אפוא על רקע דיני הקניין האחרים. גם לבירור דיני העתיקות המיוחדים יתייחס הפרשן לדיני הקניין הכלליים (כלליים לכל קניין, או למקרקעין או למיטלטלין), כדי לקבוע את מידת הסטייה מהם לפי חוק העתיקות ואת כוחם האפקטיבי של הדינים המיוחדים. ולהפך : בהנחות שעליהן מבוסס דין העתיקות עשוי להיות משום נימוק לפירוש דיני הקניין בכולם. נאמר כי יש לפרש את דין העתיקות לאור דיני הקניין בכללם וגם את דיני הקניין בכללם לאור חוק העתיקות.

דיני העתיקות הם בראש וראשונה דיני בעלות, כלומר דינים המקנים במישרין למדינה בעלות על העתיקות ; ובאלה נרכז את דיוננו הבא. אך הכללים הקובעים בעלות בפועל של המדינה אינם ממצים את כל הסדר העתיקות הקנייני. כאשר מניח החוק את בעלות העתיקות בידי הפרטים, הוא דואג לפתוח פתח להקנייתן למדינה על-ידי הפקעה או על ידי הפעלת זכות ברירה לקנותן, או מבקש להבטיח את האינטרס הציבורי על העתיקות באמצעים אחרים, הטלת מגבלות להוצאת עתיקות מישראל (מגבלות המאפיינות את קניין העתיקות הפרטי או את הקניין הזה כשהוא חל על קבוצה מסוימת מהן) או מכלול המגבלות הכרוכות בהכרזת מקום פלוני כאתר עתיקות.

העניין הציבורי בדבר העתיקות המתבטא בהקרבת זכות פרטית לא היה צריך לבוא על סיפוקו על חשבון זכות מוקנית לפרט, אלא על חשבון הציבור כולו (שבו משתתף גם הפרט הנדון), כלומר על חשבון המדינה.

הכפירה בעיקרון זה, לא רק שיש בה משום עושק לפרט, אלא היא מביאה לידי כפירה בעקרון "הקצאת המשאבים" (resources of allocation). אמרנו לעיל כי, במקרה של עתיקה מחוברת לקרקע, רצוי שתהיה ברירה בין השארתה במקום - בהקניית המקום למדינה או בלעדיה - ובין העתקת העתיקה למקום אחר. המחליטים היו צריכים לשקול מה כדאי יותר לאור כל הנסיבות ומשום כך לחשב את הנזק הכרוך בכל אחד מהפתרונות, לרבות את נזק הממון העלול להיגרם לפרט. דהיינו, צריך לנהוג לפי עקרון "הקטנת הנזק" במשמעותו הכוללת. אך כל השיקול ייצא מסולף אם רשאי המחליט להתעלם מגורם אחד, הנזק הנגרם לפרט, הואיל ונזק זה אינו בר שיפוי. ובדומה לכך - בעניין הכרזת מקום כ"אתר עתיקות".

"engender they costs the bear should Activities", כפי שמטעימים השכם והערב המשפטנים-הכלכלנים בארצות-הברית. [1]

זיוף עתיקות הוא ייצור חפצים כך שיחשבו כ"עתיקות", או שינוי עתיקות כך שמשמעותן תגדל. זיוף עתיקות יכול להיות מונע מבצע כסף, אך גם מניסיון לרכוש יוקרה מדעית או פוליטית. קיימים גם מקרים בהם זייפנים ניסו להוכיח, באמצעות הזיוף, את אמיתותן של אמונות דתיות ("זיוף דתי") ואידאולוגיות. לעתים זיוף עתיקות נעשה כ"מתיחה". זיוף עתיקות קשור לתחום זיוף האמנות.

הבעיה העיקרית הנוגעת לזיוף עתיקות היא הזיוף המקצועי. אף שהזיוף המסחרי נפוץ הרבה יותר, הרי לרוב מדובר בזיוף חובבני שנועד להטעות קונים מזדמנים בלבד, וגם הפריטים המזויפים הם פריטים חסרי ייחוד הנמכרים כמזכרות ותו לא. בזיוף המקצועי לעומת זאת נעשה שימוש בידע ובהיכרות קרובה עם שוק העתיקות כדי לזייף בצורה מקצועית ביותר פריטים מיוחדים, כדי למוכרם לאספנים מקצועיים תמורת סכומי כסף גדולים[2].

הבעייתיות הרבה נובעת מהעדר גוף ודרך אחידה לקביעת האותנטיות של פריטים. למרות התקדמות הטכנולוגיה, עדיין המדדים לבדיקת ממצאים הם מדדים סובייקטיביים, ותיתכן מחלוקת בין מומחים בעניין אותו פריט. המקצועיות והמומחיות שאובחנו בזיוף ארון הקבורה של יעקב אחי ישו וכתובת יהואש מעלים את החשד שפועלת בישראל רשת מקצועית של זייפני עתיקות אשר מנצלת את מומחיותה כדי לייצר ולמכור זיופים ברמה גבוהה ביותר. הנושא נתון כיום בחקירת רשות העתיקות בשיתוף משטרת ישראל, ולכן להרחיב בו את הדיו.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)