‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי חוק הנאמנות?

תוכן עניינים

שאלת המחקר. 3

מבוא. 3

הבעלות על נכסי נאמנות. 5

הגבלת משך הנאמנות. 10

עיסקאות עם נאמנים.. 17

הנאמנות כמסתור בפני נושים.. 25

סיכום.. 36

ביבליוגרפיה. 38

עם הכנסו לתוקף של חוק הנאמנות באה לקיצה מחלוקת רבת שנים בשאלה אם מוסד הנאמנות הפרטית מוכר על פי שיטת המשפט שלנו. מחלוקת זו מצאה את בטוייה בפסיקה, ובחיבורי מלומדים2, אך על אף רבוי הכותבים נשארה ההלכה מעורפלת. עדות בולטת לכך מצויה בשתי השקפות שהובעו לאחרונה בשאלה זו, האחת מפרי עטו של השופט ח' כהן, בפרשת אינזל נ' קוגלמס, והשניה מבית מדרשם של מומחי משרד המשפטים, בדברי המבוא שנתחברו על ידם להצעת חוק הנאמנות. וכה אומר השופט ח' כהן :

 "נעלם מעיני הפרקליט המלומד שבית משפט זה כבר הספיק להכיר בקיום הנאמנות הפרטית במשפט ישראל לא פעם, ולא נחזיר עתה את הגלגל אחורנית . . ."

נאמנות מוגדרת בחוק הישראלי כזיקה לנכס שעל פיה חייב נאמן להחזיק או לפעול בנכס לטובת נהנה או למטרה אחרת. לדיני הנאמנות יש שני היבטים עיקריים: האחד הוא ההיבט הקנייני, של מהות הזיקה בין הנכס לנאמן ובין הנכס לנהנה; השני הוא ההיבט החיובי, של מערכת היחסים בין הנאמן לנהנה.

בדברים שלעיל לא התכוונו לתת סקירה כללית של חוק הנאמנות החדש. במקום זאת בחרנו לבדוק כיצד טיפל המחוקק בארבע סוגיות שלהערכתנו חשיבותן מרכזית בדיני הנאמנות. הסוגיות שנבדקו היו : (I) הבעלות בנכסי הנאמנות ;(II) הגבלת משך הנאמנות ; (III) עיסקאות בין נאמן לבין צד שלישי ; (IV) הנאמנות כמסתור בפני נושים. תוצאות הבדיקה העלו כי הסדרת הנושאים האלה בחוק הנאמנות לקויה מבחינות יסודיות. ההסדר שבחוק בסוגיות (I), (II), (IV) שונה באופן ניכר מן ההסדרים הנוהגים בארצות המשפט המקובל. השוני הזה בגישתו של המחוקק הישראלי, כשהוא לעצמו, אינו, כמובן, עילה לביקורת. השאלה היא אם ניתנו נימוקים משכנעים לעמדות המיוחדות שננקטו בחוק הנאמנות. בדיקתנו את שלבי החקיקה השונים של החוק מביאה אותנו לתשובה שלילית לשאלה זו, לגבי כל אחת משלוש הסוגיות הנזכרות.

לגבי הסוגייה הראשונה ביקש המחוקק, כאמור בהצעת החוק, לותר על הדרישה המקובלת של העברת הבעלות בנכסי הנאמנות לידי הנאמן, בלא שנשקלו התוצאות הנובעות מכך. בדיקת עבודות ההכנה מעלה כי לא היתה מודעות לכך שהצעה זו שומטת תכונת יסוד המאפיינת את הנאמנות והמאפשרת להבחין בינה לבין מוסדות משפטיים אחרים, ובעיקר השליחות.

לגבי הנושא השני, של הגבלת משך הנאמנות, נמנע המחוקק מלקבוע גבול של זמן לקיומה של הנאמנות, בלא שהובאו נימוקים, בשלב כלשהו משלבי החקיקה, להצדקת העמדה החריגה הזאת. בדיקתנו את השיקולים השונים הנוגעים לענין מצביעה על כך שמן הראוי היה לקבוע גבול של זמן למשך הקיום של נאמנות.

לגבי הנושא הרביעי, נקט המחוקק בעמדה קיצונית שאפיינה את דיני הנאמנות כפי שהיו במאה ה-19, בטרם הוכנסו בהם השינויים שהתאימו את מוסד הנאמנות עם השקפות זמננו. הקביעה שבחוק כי כל נאמנות פועלת כמסתור מפני נושים נעשתה בלא שיש עדות לכך שבשלב כלשהו משלבי החקיקה נשקלו כראוי הנימוקים הכבדים כנגד עמדה זו, ובלא שאומצו ההגבלות המקובלות בארצות אחרות, המרככות את תוצאותיה הקיצוניות של הגישה הזאת. בדיקתנו את הנימוקים בעד וכנגד השימוש בנאמנות כמסתור בפני נושים מצביעה על הצורך למנוע כליל שימוש זה או, על-כל-פנים, על הצורך להטיל עליו הגבלות חמורות.

לגבי הנושא השלישי, נוכחנו לדעת כי במהלך הדיונים חלו שנויים בעמדת המחוקק כלפי השאלה מתי יש לתת תוקף לעיסקה עם צד שלישי, המבוצעת על ידי נאמן תוך הפרת הנאמנות, התקלה שנפלה בחוק נובעת מכך שבנוסח החוק מופיעה לא רק העמדה הסופית שהגיעו אליה אלא גם העמדות המוקדמות, שנזנחו במהלך הדיונים. התוצאה היא שיש סתירה בין חלקי החוק השונים הדנים בסוגייה זו.

 לא יהיה מנוס מלתקן את החוק בכל ארבע הסוגיות שבדקנו. אמנם, ניסינו להראות כיצד ניתן יהיה, עד לתיקון החוק, לצמצם את התקלות בחלק מן הסוגיות הנזכרות על ידי יוזמה פרשנית, אך תמרוני פרשנות לא יוכלו, לאורך ימים, לבוא במקום דבר חקיקה מתוקן.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

הצעת חוק הנאמנות, ה"ח תשל"ה, ע' 22

 שלמה כרם חוק הנאמנות, (מהדורה רביעית).

 ג' טדסקי "עסקי הנאמנות בזמננו" הפרקליט א 78

Davis, Kenneth Culp. Administrative Law and Government. St. Paul, MN: West Publishing