‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי תפקיד ועד עובדים בעניין ההסכם הקיבוצי?

תוכן עניינים

מבוא

שאלת מחקר

האלמנטים לקביעת היקף סמכותו העניינית של בית הדין בהליך קיבוצי 

הזכות להתאגד בחוק החרות

זכויות יסוד בהיבט החברתי: חופש ההתארגנות, ארגוני עובדים ומעסיקים.

חופש הקניין של המעביד

ארגון עובדים

חופש ההתאגדות

ועד עובדים כצד להסכם קיבוצי: גישת בית הדין 

ארגון-עובדים כיסוד משפט העבודה המאורגן

ההגנה הניתנת לעובדים המפוטרים בגלל היוזמה להתארגנות במקום העבודה.

ועד עובדים כצד להליך קיבוצי 

פס"ד הסתדרות העובדים החדשה נגד פלאפון תקשורת בע"מ.

פסק הדין הראשון

פסק הדין השני 

המשמעות של המונח "הסכם קיבוצי" בחקיקה. 

משפט משווה. 

סיכום.. 

בתשובה לשאלת המחקר

ביבליוגרפיה

האם ועד עובדים יכול להיות צד להליך בסכסוך קיבוצי. לשון אחר, האם סמכותו העניינית של בית הדין לעבודה בהליכים קיבוציים המתבררים מכוח סעיפים 24(א)(2) ו-25(1) לחוק בית הדין לעבודה, - 2 מתפרשת גם על התדיינות בין ועד עובדים, להבדיל מארגון עובדים 3 - לבין מעביד או ארגון מעבידים. יש אולי מי שיסבור שהשאלה אותה מעורר פסק-הדין נעדרת חשיבות, או שהכרעה בה על דרך השלילה, אינה יכולה לסכל את אפשרותו של בית הדין לעבודה למלא יעדו ולהשיג שפיטה במקום שביתה4, ולא היא. לעניות דעתנו, יש חשיבות מירבית למשק ולמדינה שתוכר סמכותו העניינית של בית הדין לברר גם סכסוכים מסוג זה.

נסביר : בשנים האחרונות הולך ונערך לנגד עינינו תהליך לפיו: מחד גיסא, מתמעטים הסכסוכים הקיבוציים בין שני השותפים הראשיים במערכת יחסי העבודה, דהיינו בין ארגון העובדים לבין מעביד או ארגון מעבידים. מאידך גיסא, הולכים ומתרבים הסכסוכים שבין ועד העובדים המהווה רק אורגן של ארגון העובדים שהוא השותף הראשי והלגיטימי במערכת יחסי העבודה - לבין המעביד. די כי נזכיר שמות כגון : ועד עובדי תחזוקה באל-על או בנמל, ועד עובדי המדינה הייחודיים או הבלתי ייחודיים, ועד עובדי דואר תנועה או הנדסה וכד', שמות המנסרים בחלל כלי התקשורת לעיתים כה תכופות לאחרונה, עד כי אין צורך להכביר מילים על מנת לשכנע בנפוצות התופעה. עלייתם של ועדי העובדים והפיכתם לגורם דומיננטי במערכת יחסי העבודה הינה תולדה מערעור מאזן הכוחות הפועלים במסגרת ארגון העובדים. במיוחד בולט הדבר בהקשר להסתדרות העובדים הכללית המהווה את ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של העובדים במדינה5. נוצר מצב, על פיו הכוח הפורמלי בהסתדרות נתון בהתאם לחוקתה, כיום כבעבר, בידי מוסדותיה המרכזיים : הוועדה המרכזת או האגף לאיגוד מקצועי. בעוד שהכוח הריאלי, הבא לביטוי בשדה העבודה, הינו למעשה בידי ועדי העובדים. מבחינה משפטית, כעולה מחוקת ההסתדרות והפירוש שניתן לה בפסיקה6, נעדרים הוועדים סמכויות בהקשרים מהותיים של המו"מ הקיבוצי כגון : הזכות להכריז על שביתה או לחתום על הסכם עבודה קיבוצי. חרף זאת נוטלים הוועדים שררה בידם ובפועל מכריזים על שביתות, חותמים על הסכמי עבודה וזאת בהעדר סמכות פורמלית כאמור ולעיתים אף תוך הפרת מרות מפורשת על ידם.

על כן הכרעה משפטית המפרשת את הסעיפים 24(א)(2) ו-25(1) לחוק בית הדין לעבודה בדרך השוללת את סמכותו העניינית של בית הדין לברר את סכסוכי העבודה הקיבוציים שוועד עובדים צד להם - עשויה לא רק לרוקן את סמכותו של בית הדין מתוכן אלא אף לאלץ את הוועדים ליישב את סכסוכיהם הקיבוציים בדרכים לא משפטיות. זו תוצאה שאין ספק, שהמשק שכה נכסף לשקט בתעשיה, לא יצא נשכר ממנה.

סכסוכים הנובעים מהעובדה שוועד העובדים מפר את מרות הארגון שהוא מהווה אורגן שלו7. ספק בעינינו אם כיום על פי לשון סעיפים 24 ו-25 לחוק בית הדין לעבודה הקובעים את היקף סמכותו העניינית של בית הדין לעבודה הוענקה לו סמכות לטפל בסכסוכים מהסוג האמור. נבהיר : על פי סעיף 24(א)(4) לחוק יש לבית הדין סמכות לברר סכסוכים ארגוניים שבין היחיד החבר בארגון לבין הארגון. ולפי סעיף 25(2) לחוק עומדת לבית הדין הארצי לעבודה סמכות לברר סכסוכים בין שני ארגוני עובדים או מעבידים. אך נראה כי אין לבית הדין סמכות לברר סכסוכים שבין ועד העובדים לבין ההסתדרות הכללית. אולם נניח לשאלה זו הפעם היות וברשימה זו ברצוננו להשיג על פסה"ד בעניין ועד עובדי הקרקע והבעייה שהוא מעורר בלבד, ולא לעסוק בסמכותו העניינית של בית הדין לעבודה על כל מגוון מרכיביה.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)