‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי מטרד רעש והפרעה במקרקעין?

משפט אתא נסוב על עניין המטרד, לרגל מתקן לקירור שהקים רעש ולכן הפריע את השכן.

תמוה הדבר כי בפסק-הדין שבפרשת אתא נ' שוורץ כלל לא הוזכר סעיף 17 לחוק המקרקעין, - , וגם לא הזכירוהו הכותבים על משפט זה או על משפטים קודמים בעניין המטרד. 

לשון סעיף 17 היא:

"המחזיק במקרקעין זכאי לדרוש מכל מי שאין לו זכות לכך שיימנע מכל מעשה שיש בו משום הפרעה לשימוש במקרקעין ושיסלק כל דבר שיש בו משום הפרעה כזאת."

ההוראה אינה נוגעת אך ורק לאותן ההפרעות שהן עניינה של עוולת המטרד, כלומר הכנסת דברים מזיקים (או מפריעים) כאשר הכנסה זו נעשית כתוצאה משימוש מסוים במקרקעין אחרים, ולכן היא כעין התפשטות המעשים הנעשים שם. אך בוודאי נוגעת ההוראה הנ"ל גם להפרעות האלה.

לפי נוסח ההוראה אין לומר כי זו סתם הכרזה בלתי-אופרטיבית. אדרבא, זוהי ה

negatoria actio ("תביעה שוללת") לפי מובנו הרחב של הביטוי. אמנם במשפט הרומאי הקלאסי היה מקום ל- negatoria actio רק כאשר התיימר הנתבע כי יש לו זיקת הנאה שלפיה רשאי הוא לעשות את המעשים הנדונים; וכאשר נעשו מעשי ההפרעה ללא הטענה הנ"ל, נזקקו לתביעה אחרת, ה-iniurarum actio. אך בימי הביניים קיבלה ה-negatoria actio את משמעותה המורחבת. סעיף 17 לחוק המקרקעין דומה לסעיף 1004 לקודקס הגרמני ולסעיף 679 לסה"ח השוויצרי (אך זה האחרון דן גם בפיצוי הנזק).

בשיטות המשפט הקונטיננטאליות המכירות בה, נחשבת התביעה הנדונה תביעה קנייניות ובתור שכזאת עשויה היא להצליח אף כאשר, לפי הנסיבות, אין לבסס תביעת פיצויים משום שאין קיימים התנאים הנקבעים בדיני הנזיקין לאחריות המעוול או שחסר נזק ראוי לפיצוי.

לעומת זאת, בשיטת ה"קומון לוא" אין זכות הבעלות מסוגלת להגן על עצמה, כיוון שאינה מצויידת בכלי-נשק משלה.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)