‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי הסגרה ענישה?

תוכן עניינים

החלטת ראש ממשלת ישראל1, בתפקידו הזמני כשר המשפטים2, מכוח שיקול הדעת המוקנה לו בסעיף 18 לחוק ההסגרה, - 3 (להלן : חוק ההסגרה), בפרשת ראובן פסחוביץ4, שלא לצוות על ביצוע ההסגרה רק מחמת אזרחותו הישראלית של המבוקש, העלתה באורח חד וחריף את השאלה של החלופה לאי-הסגרת אדם, בלעדית, מן הטעם האמור ; וזאת משתי סיבות : בשל המצב הנורמאטיבי ששרר אז בישראל, ובגלל הטיב המעין-נורמאטיבי של ההחלטה האמורה.

לפי פרק ב' לחוק העונשין, - (להלן : חוק העונשין)5, ההשתרעות האקסטרא-טריטוריאלית של דיני העונשין של מדינת ישראל, מכוח זיקת עושה העבירה למדינה, היתה מצומצמת למדי. על המסה הגדולה של העבירות הקלאסיות הרגילות - כגון רצח ושאר הצורות של המתת אדם, פגיעה בגוף האדם, אינוס, שוד, גניבה, מרמה, זיוף, פגיעה ברכוש וכיוצא באלה - לא היה חל החוק הפלילי הישראלי באורח אקסטרא-טריטוריאלי מכוח זיקה זו בלבד ; ואילו תחולה אקסטרא-טריטוריאלית כתמורה לאי הסגרה לא היתה קיימת כלל. משום כך, משלא הוסגר האזרח-העבריין מישראל, הוא היה גם חסין מפני ענישה בישראל בשל עבירתו.

(2) אי-לכך, הניחה הממשלה על שולחן הכנסת הצעת חוק - חוק לתיקון דיני עבירות חוץ, - 6 (להלן : ההצעה) - ובה הוצעו שני תיקונים עיקריים למערכת דיני ישראל. ה א ח ד , שמטרתו לגלם בהוראה חקוקה את התפיסה כי מדינת ישראל אינה מסגירה את אזרחיה ולתת גושפנקא ל"סייג האזרחות" להיקף ההסגרה personae ratione ; ו הא ח ר , שמטרתו להרחיב בהתאם את תחולתו האקסטרא-טריטוריאלית של החוק הפלילי הישראלי מכוח העיקרון של הפרסונאליות האקטיבית, תוך שימוש בדפוס של עבירות ההסגרה כקריטריון לתחימת ההיקף הענייני של תחולה זו. ההצעה הפכה לחוק לתיקון דיני עבירות חוץ, - 7 (להלן : התיקון), אשר חלקו הקובע את סייג האזרחות - סעיף 2 - תחילתו ב-12 ביולי , ואילו השאר נכנס לתוקפו עם פרסום התיקון ב-12 . בין התיקון ובין ההצעה ישנם אי-אלה הבדלים, אבל שני העיקרים דלעיל - אי-הסגרת האזרח הישראלי מן המדינה וענישתו בה על עבירות-חוץ - הוסיפו להוות את אבני הפינה של התיקון. כידוע, מתייחס התיקון לחוק ההסגרה ולפרק ב' לחוק העונשין.

(3) נדון להלן בחידושים העקרוניים שהונהגו בתחיקתנו בתיקון, ונייחד מלים ספורות לנושאים אחדים הכרוכים בחידושים אלה. עלינו גם להצהיר מראש כי, ככל שהיו מקדימים תיקון זה היו מיטיבים, ולו גם בשל כך בלבד שלא היו מאפשרים סחיבת הליכי הסגרה בפרשת פסחוביץ במשך זמן שמעל לארבע שנים, ולאחר שהרשות השופטת הצליחה, חרף כך, להקנות כוח סופי להכרזה על המבוקש כבר-הסגרה, העמידה הרשות המבצעת את עצמה במקום מחוקק והחליטה מ ש י ק ו ל י ם נ ו ר מ א ט י ב י י ם כי אין מקום להסגיר. אך, אנו מברכים עקרונית על התיקון ללא כל קשר עם פרשה זו.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)