‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באים לידי ביטוי תשלומים עיתיים לנפגעי תאונות-דרכים?

תוכן עניינים

מבוא

תשלומים עיתיים 

דין מצוי ורצוי

התקנות

סיכום

ביבליוגרפיה 

בעבר הרחוק נכנסו לתוקפן תקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (תשלומים עיתיים), תשל"ח - 1 (להלן - "התקנות"). התקנות הותקנו על ידי שר המשפטים באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת מכוח סעיף 6 לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, - - 2 (להלן - "החוק") וסעיף 46 לחוק בתי משפט, תשי"ז - . בעבר נפסקו לנפגעי תאונות דרכים פיצויים אך ורק בתשלום חד-פעמי4. פרקטיקה זו, ששאבה השראה מהדין הנוהג ברוב ארצות המשפט האנגלו-אמריקני5, לא היתה במצוות המחוקק המקומי6. היא גם לא היתה פרי דיון מעמיק, שקלא וטריא והכרעה מודעת לטובת שיטת פיצוי זו והעדפתה על פני שיטות פיצוי אחרות. בתי המשפט בארץ יצאו, מן הסתם, מההנחה כי בכוחם לפסוק פיצויי נזיקין אך ורק בתשלום חד-פעמי7, הנחה המושתתת על אדנים רופפים8. דומה כי בתי המשפט גרסו כי מעבר לשיטת פיצוי בתשלומים עיתיים או אפילו התרת פיצוי בדרך זו, במקרים מסוימים, הוא ענין למחוקק לענות בו9. ואמנם, לענין נפגעי תאונות דרכים בא המחוקק, והסמיך בסעיף 6 לחוק, את שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לקבוע בתקנות את סמכות בתי המשפט לפסוק בתשלומים עיתיים פיצויים על הפסד כושר השתכרות והוצאות מתמשכות. כן הוסמך השר לקבוע מקרים שבהם רשאי יהיה נפגע שנפסקו לו פיצויים עיתיים לפנות לבית המשפט להגדלת שיעור התשלומים ואת זכותם של התלויים בנפגע שנפטר לאחר שנפסקו תשלומים עיתיים. סעיף זה שחוקק בהשראת דו"ח ועדת ברנזון10, נתקבל בברכה על ידי רוב המחברים11, אך היו גם שהסתייגו ממנו12. מכוח סעיף 6 דנא הותקנו התקנות.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)