‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי חסינות נשיא המדינה?

תוכן עניינים

מבוא

פסק הדין

סעיפי החוק

"דבר הקשור בתפקידיו או בסמכויותיו"

ענין שאינו "דבר הקשור בתפקידיו או בסמכויותיו"

מהו "דבר הקשור בתפקידיו ובסמכויותיו"

יתרונות דרך הפרשנות המוצעת

סיכום

ביבליוגרפיה 

העותר ביקש צו על תנאי נגד ראש הממשלה בתפקידו כשר המשפטים בפועל, בטענה שהתערב בשיקול דעתו הבלעדי של נשיא המדינה בענין חנינתו של יהושע בן-ציון. את ההתערבות האמורה ראה העותר בכך שראש הממשלה המליץ בפני הנשיא המלצה חיובית לגבי החנינה. בג"צ דחה את העתירה בכנותו אותה, מפי השופט ח. כהן, "טרדנית על פניה", והבהיר כי אין כל פגם בנוהג החוקתי לפיו מבטיח שר המשפטים את חתימת הקיום שלו מראש על ידי המלצה לחנון אסיר, שכן שיקול הדעת אם לקבל אותה המלצה אם לאו נותר תמיד בידי הנשיא.

על כך הוסיף עוד בית המשפט ואמר:

"אפילו פעל הנשיא על פי עצה מוטעית או אפילו טעה הנשיא עצמו בשיקול-דעתו, אין בכך כדי לפגום בתקפה המשפטי של החלטתו, ובית משפט זה אינו יושב בערעור על החלטות הנשיא"2.

הערה זו מעוררת מחדש את שאלת היקף חסינותו של נשיא המדינה ואת מידת הביקורת השיפוטית על פעולותיו. ברשימה זו ננסה לגדור את תחום חסינותו של הנשיא תוך הדגשת השינוי שהביאה, חקיקת חוק יסוד : נשיא המדינה, למצב המשפט שהיה קיים עדיה.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)