1. מבוא: הצגת נושא המחקר באופן כללי ותמציתי

שאלת המחקר

2. המושג "סגר ימי" תוך השוואה לסוגים שונים של סגר במקומות שונים בעולם ובהיסטוריה

סוגי הסגר

הסגר הקרוב (Close Blockade) –

הסגר הרחוק (Distant Blockade) –

הסגר לא מלחמתי (Pacific blockade) –

דוגמא היפוטתית: סנקציה של סגר ימי נגד אירן

תכנון הסגר

היבטים משפטיים

3.כיצד התהוו הנורמות לביצוע סגר ימי. אמנות/הצהרות/ פסקי דין אשר תרמו להתהוות זו.

אמנת סן רמו

עמדת המשפט הבינלאומי בנושא ההתנחלויות

מעמדן של ההתנחלויות במשפט הבינלאומי

אמנת האג:

אמנת ג’נבה בדבר הגנת אזרחים בימי מלחמה (אמנת ג'נבה הרביעית)

4.קורלציה או דיסקורלציה בין הנורמות המשפטיות לבין אופן קיומו של סגר ימי כיום, זאת בדגש על ישראל.

הסגר על ישראל

הזירה הימית במלחמת יום הכיפורים

פעולות הסגר בהן נקטה ישראל

הסגר הימי של ישראל על רצועת עזה

פריצת גבול עזה-מצרים

תחילתה וסופה של ההודנה

5. בחינת השפעות ההשלכות שנוצרות בעקבות ביצוע סגר, וכיצד ישראל התמודדה עימם בדיון הבינלאומי.

הסגר הימי ותנועת סחורות

תנועת אנשים

תשתיות

אזורים אסורים בתנועה

הסגר לאחר מבצע צוק איתן

יוזמות ישראליות לפתרון הסגר

הגישה הישראלית למעמדם המשפטי של שטחי הגדה המערבית ושל ההתנחלויות: עמדות, פרשנות ופסיקה

עמדת ישראל בנוגע למעמדם של שטחי הגדה המערבית

תחולת אמנת ג’נבה הרביעית בהיעדר אישרורה בכנסת

העדפת הדין הישראלי על הבינלאומי

6. מעמדן והשפעתן של ועדות חקירה על ביצוע סגר

ועדות חקירה פרשת המשט הימי המרמרה

המשט לעזה 

ועדת חקירה: דו"ח פאלמר

ועדת חקירה בראשות השופט טירקל

7.סוף דבר

ביבליוגרפיה

עבודה אקדמית זו עוסקת ב"סגר ימי". העבודה תנסה לבחון אם בכדי שסגר ימי יהיה לגיטימי אזי מספיק לעמוד בדרישות של הכללים והנורמות הבין לאומיים, לאילו השלכות כתוצאה מן הסגר הימי יש השפעה על כך אם בכלל.

סגר (Blockade) הוא פעולת לחץ אסטרטגית- מלחמתית קיצונית נגד מדינה או ישות גאוגרפית. בסגר ימי הצד התוקף בעימות חוסם מעבר של אספקה לוגיסטית, תעבורה ימית, תחמושת, אוכל ואמצעי קיום במטרה להצר צעדי הצד הנתקף ולהשיג ככה מטרות אסטרטגיות. הסגר הימי הוא למעשה לחץ ואולטימטום על הצד הנתקף. [1]

על מטיל הסגר להיות לפחות במעמד כוח שווה לאויבו אותו רוצה לסגור, אחרת במידה ולא, האויב אותו תכנן לסגור יכול בקלות להתגבר על הסגר.

הטלת ההסגר תלויה בניצול נכון של הקרקע, לפיכך אם המדינה המטילה הסגר תחלוש על איזור אסטרטגי אשר יחסום את האויב ולא תהיה לו אפשרות לעקוף אותו, יהיה לה יתרון רב[2].

הטלת הסגר אשר ישיג את התוצאות הרצויות עלול לקחת זמן רב, לפיכך הכוחות הצבאים עלולים לבצע משימות משעממות שחוזרות על עצמן עד הרגע בו זה יקרה.

האמנה הבינ"ל המרכזית בנושא היא אמנת סן רמו שהיא קובץ בעל מספר חוקים בינלאומיים אשר העיסוק העיקרי שלהם הוא בלוחמה הימית[3].

אמנה זו קובעת כי אפשר להטיל הסגר ימי ואף לעצור כלי שייט ניטרלים אשר מכילים סחורות אסורות העלולות להפר את הסגר.

האמנה קובעת כי הטלה של סגר על מנת להרעיב את האוכלוסיה האזרחית של האויב ומניעת הכנסה של סיוע הומניטארי לשטח האויב אסורה בהחלט.

קטע נוסף באמנה מתייחס לאזרחים אשר סובלים ממחסור במזון ומוצרים הומניטארים אחרים ובו מטיל הסגר מחויב לאפשר הכנסה של סיוע הומניטארי לצד האויב.

אמנה זו אינה הסכם משפטי מחייב, אלא לקט של חוקים כלליים בנושא.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

אביחי מנדלבליט וגיל לימון "במשפט תעשה לך מלחמה" – ועדת השופט יעקב טירקל לבדיקת אירוע המשט ו"לוחמת המשפט" ספר יעקב טירקל – פרקי הגות, עיון ומשפט (עורכים: אהרן ברק, קארין כרמית יפת, אליקים רובינשטיין) (הוצאה אקדמית נבו, ירושלים) (2020) ע' 267

מיכל סליטרניק, "אינטרס ההסתמכות של מתיישבים ישראלים בשטחים הפלסטינים" משפט ועסקים, 2020

Raphael Bitton, Rethinking the Law and Ethics of Undercover Warfare, 2(3) CARDOZO INTERNATIONAL COMPARATIVE, POLICY & ETHICS LAW REVIEW 2019