‏390.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי היחס למוגבלות לילדים עם צרכים מיוחדים אצל החרדים?

תוכן עניינים

מבוא

סקירת ספרות      

מוגבלויות וגישה ביקורתית למוגבלות        

הבניה חברתית של מוגבלות    

חקר ההבניה החברתית של מוגבלות 

הבניה חברתית שלילית ויחסי כוחות חברתיים לגבי מוגבלות  

החברה החרדית (החברה בכלל, היחס למוגבלות בכלל והיחס למוגבלות שכלית התפתחותית)      

מקומו של הילד החריג בחברה על פי מקורות ההלכה    

סיכום ביניים        

ביבליוגרפיה              

ניתן להגדיר את אוכלוסיית התלמידים בעלי מוגבלויות/צרכים מיוחדים ע"י המאפיינים הבאים: "תלמידים בעלי מוגבלות כלשהי למשל לקויי למידה או מוגבלות פיזית המגלים הפרעות ספציפיות ברכישת מיומנות למידה בסיסיות ובשימוש בהן וזאת עקב שיבושים בתהליכים קוגנטיבים שהבסיס המשוער שלהם הוא נוירולוגי. יכולתם האינטלקטואלית ממוצעת ומעלה, אולם חלקם מתפקדים ברמה נמוכה יותר. הם מגלים קשיים שונים בתפקודם הקוגנטיבי, כגון בתפקודי השפה והחשיבה, בתפיסה, בהתמצאות במרחב ובזמן, בזיכרון, בקשב ובריכוז, בתפקוד המוטורי, בתיאום תפיסתי- תנועתי ועוד. לעתים קרובות יש להם בעיות בהסתגלות למצבים המחייבים גמישות בתגובות, הפרעות מלוות על פי רוב בקשיים רגשיים, עקב כישלונות חוזרים ונשנים המובילים להתפתחות של דימוי עצמי נמוך, לירידה במוטיבציה הלימודית ולחרדות. לא כל התופעות מופיעות בהכרח יחד. המקור העיקרי לקשייהם אינו בנכות, ברמה שכלית נמוכה, בבעיות רגשיות ראשוניות או בהשפעות סביבתיות, כגון הבדלים תרבותים, אולם קשיים אלו יכולים להופיע בו זמנית עם ליקויי הלמידה." (מנדל-לוי).

החוק האמריקאי מגדיר את אוכלוסיית החינוך המיוחד ע"י המאפיינים הבאים: "תלמידים בעליי קשיים לימודים בתחומי קריאה, חשבון, הקשב וחשיבה. חלקו של החוק מדגיש את ההשפעה הכרונית של ליקויי הלמידה על הדימוי העצמי של הילד, על פעילותו היומיומית ועל חייו החברתיים ומקצועים. הגדרות אחדות בחוק מצינות כי הפרעות הלימוד נובעות, ככל הנראה מליקויים במערכת העצבים המרכזית"(אלדר)

החוק הישראלי מגדיר את אוכלוסיית החינוך המיוחד ע"י המאפיינים הבאים: "אדם בגיל שלוש עשרה עד עשרים ואחת שמחמת התפתחות לקויה של כושרו הגופני, השכלי, הנפשי או ההתנהגותי מוגבלת, יכולתו להתנהגות מסתגלת והוא נזקק לחינוך מיוחד." ( חוק החינוך המיוחד)

מחלקים את אוכלוסיית החינוך המיוחד לשניים כדי להגדירה, הוא טוען שאוכלוסיית החינוך המיוחד מורכבת משתי קבוצות בעלות אופי שונה של חריגות:

"חירשות, עיוורן, פיגור שכלי, נכות, מחלות כרוניות, כל אלה הם פאתלוגיות אשר מקורם בתוך הפרט. פאתלוגיות אלו נחשבות לחריגות בקונטקסט החברתי."

"רוב המקרים של ליקויי למידה. פיגור שכלי קל ומופרעות קלה. החריגות כאן נקבעת לא בשל פאתלוגיה אצל הפרט אלא בעיקר עקב הפער הניכר בין ההישגים הקוגנטיבים והחברתיים התנהגותיים של ילדים אלה לבין ציפיות החברה בקונטקט בית הספר. בקונטקסט אחר יתכן וילדים אלו לא יחשבו לחריגים לדוגמא: בחברה שאינה קוראת מי שסובל מבעיות קריאה חמורות- לא יסווג כבעל לקות למידה. " (תומר)

אוכלוסייה זו מאופיינת עי המאפיינים הבאים: "קושי של ילדים ברכישת מיומנות של השפה נובע מהפרעות התפתויות בתחום הדומיננטיות הקורטיקלית. אורטון שיער שהקושי במחיקת דימויי – זכירה מהמספר הלא דומיננטי של המוח הוא הגורם להיפוכים בסדר האותיות או הבהרות במילה וכו'. " (אלדר)

בעבר נוסחה ע"י NGCLD (ועדה לאומית מקצועית לליקויי למידה בארה"ב) שהגדירה כך את אוכלוסיית החינוך המיוחד: "ליקויי למידה מאפיינים קבוצה הטרוגנית של ליקויים המתבטאים בקשיים משמעותיים ברכישה ושימוש של מיומנות הקשבה, דיבור, כתיבה וחשיבה מתמטית. ליקויים אלו הנם פנימיים לפרט וקשורים לתפקוד כושל של מערכת העצבים המרכזית."

חוקרים איתרו תכונות שניתן לאתר אותן אצל תלמידים ליקויי למידה: "תפיסה חזותית ושמיעתית לקוייה, ליקוי בתפיסת מצבים, תאום יד עין לקוי, זיכרון לקוי, לקויים מוטורים, יחסים במרחב ומודעות גוף לקוייה, ליקוי קשב וריכוז, חשיבה קורקטית, העדר אסטרטגיות למידה יעילות." (מנדל-לוי).

לסיכום מבוא זה, ישנן מספר רב של הגדרות לאוכלוסיית החינוך המיוחד. מספר הגדרות זה מעיד על מורכבות הנושא וכן על חילוקי דעות הרבים לקביעת מאפיינים לתסמונת זו, אך למרות זאת ניתן להצביע על מספר קרטריונים משותפים לרוב ההגדרות שהוצגו לעיל:

• ליקויי למידה הם בעלי אינטלגנציה תקינה, פחות או יותר ממוצעת.
• על פי ההגדרות השונות של ליקויי למידה, ניתן לשער שליקוי למידה משקף תכנות פסיכולוגיות הקשרות למוח.
• לעיתים בסיבות לליקוי למידה נעוץ בנוירולוגיות, גנטיות.
• ילדים עם ליקויי למידה אינם סובלים מהפרעות נפשיות או מחסך תרבותי. (תומר)

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

שלמה גוזמן כרמלי, מפגשים מסביב לטקסט: אתנוגרפיה של יהדויות, הוצ' פרדס (2020)

יצחק קנדל, יחסה ועמדותיה של החברה החרדית במדינת ישראל כלפי הילד החריג, הוצאה אקדמית מוסד אורות ישראל