‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי ראיית הסיוע במשפט הפלילי?

תוכן עניינים

א. הרקע לפסיקתו החדשה של בית המשפט העליון בנושא הסיוע. ב. מגמות וכיוונים בפסיקתו החדשה של בית המשפט העליון בנושא הסיוע. ג. מהותה של ראיית הסיוע. 1. השיטה הקיימת. 2. יריעת המחלוקת: ראיית הסיוע מתייחסת ליריעת המחלוקת - תומכת בעדות הדורשת סיוע ואינה מתיישבת עם הגירסה המזכה; (א) מתי נפרשת יריעת המחלוקת; (ב) גירסת הנאשם שאינה יוצרת יריעת מחלוקת. 3. מהי נקודה מהותית ? 4. ראיית הסיוע קושרת את הנאשם לביצוע העבירה. ד. סיכום.

המשפט הפלילי 1 מכיר ב-4 מקרים שבהם לא ניתן להרשיע נאשם על סמך עדות יחידה, ולשם ההרשעה נדרשת ראיית סיוע. כך נדרשת ראיית הסיוע לעדותו של השותף לדבר עבירה, לעדותו של המתלונן/ת בעבירת המין, לעדותו של הקטין שנתקבלה שלא בשבועה 2 ובעבירה של עדות שקר לעניין דבר השקר שבדברי הנאשם3.

שתי הקטגוריות הראשונות שמנינו לעיל (עדות השותף לדבר עבירה ועדות המתלונן/ת בעבירת המין) הן הכוללות את מרבית המקרים שבהם מתעוררת שאלת הסיוע, ובקטגוריות אלה חריפה במיוחד השאלה אם מוצדקת הדרישה לראיית סיוע.

אשר לקטגוריה הראשונה, שעניינה עדות השותף לדבר העבירה, ניתן לראות כי שופטים לא מעטים של בית המשפט העליון הביעו בפסקי דינם הרהורים של ספק אם מוצדק ונכון להמשיך ולקיים את דרישת הסיוע לעדות השותף4. נראה, כי למרות שדרישת הסיוע לעדות השותף מקורה בפסיקת בתי המשפט ולא בהוראות החוק, הדעה השוררת בבית המשפט העליון היא שההלכה הדורשת סיוע לעדות השותף השתרשה כבר כה עמוק עד כי אין לשנותה עוד מכוח פסיקת בית המשפט, אלא בדרך של חקיקה5.

הפסיקה הארצישראלית והישראלית, אשר החילה את דרישת הסיוע לעדות שותף ולעדות המתלונן/ת בעבירות המין, הלכה כאן בעקבות ההלכות האנגליות, אולם בדרכה זו הרחיקה הפסיקה שלנו לכת, ויישמה בחומרה יתרה את ההלכה האנגלית6. כך יוצא, שבאנגליה יש להזהיר את חבר המושבעים מפני סכנת ההרשעה ללא ראיית סיוע לעדות השותף או המתלונן/ת בעבירת המין, אולם חבר המושבעים רשאי להרשיע את הנאשם גם ללא ראיית סיוע7, ואילו בארץ אין להרשיע במקרים אלה את הנאשם ללא ראיית סיוע כהלכתה8.

יש לציין, כי ככל שדרישת הסיוע מתייחסת לעדותו של השותף לדבר עבירה גדול יחסית מספר השופטים המסתייגים מדרישה זו, ואילו באשר לדרישת הסיוע בעבירות המין מתקבלת תמונת מצב שונה. מול קולו הנישא ברמה של השופט חיים כהן, הקורא לביטול דרישת הסיוע גם בתחום זה של עבירות מין9, 10, נשמעים היטב גם קולות אחרים המצדדים בקיומה של דרישת הסיוע בתחום עבירות המין, תוך שמירתה בגבולות מוכרים ובטוחים11.

נראה, כי הספקות שיש לשופטים לא מעטים בקשר לדרישת הסיוע לגבי עדות השותף מתחזקים יותר ויותר בשנים האחרונות נוכח המצב המחמיר של עבריינות אלימה, כאשר עבירות חמורות ביותר מתבצעות בידי קבוצות של עבריינים השותפים לדבר עבירה12. במקרים רבים למדי מתבצעות עבירות חמורות אלה על-ידי חבורת עבריינים הפועלת בצורה מקצועית והמטילה את אימתה על סביבתה. ההסתמכות על עדותו של השותף לדבר עבירה היא דרך מרכזית, ולעתים הדרך היחידה, כדי לחשוף פעילות עבריינית זו ולהביא לדין את האחראים לה. במצבים אחרים פועלים דרגים בכירים של עבריינים אך ורק דרך מתן הוראות, וביצוען על-ידי עושי דברם - שותפיהם לדבר עבירה. דרישת הסיוע במקרים אלה עשויה לשמש כתריס מפני הרשעה, גם כאשר יסכים השותף להעיד נגד העבריין הבכיר ממנו - הפועל באמצעותו.

יש לציין, כי לא רק הצורך בהבאת עבריינים לדין הוא המשמש נימוק משפיע נגד דרישת הסיוע, אלא שקיימים כאן מצבים רבים למדי שבהם דרישת הסיוע לעדות השותף נראית לבית המשפט כמיותרת ואף מזיקה. דרישת הסיוע נראית כמיותרת בכל אותם המקרים שבהם ברור בעליל לבית המשפט, כי בדיון המתנהל בפניו אין כל בסיס אף לא לאחד מן הנימוקים שמהם נובעת הדרישה לסיוע לעדות השותף13, ואולם במצוות ההלכה לא תיתכן הרשעת הנאשם ללא ראיית סיוע, ואין לו לבית המשפט אלא לזכות את הנאשם כאשר אין בחומר הראיות ראיית סיוע העונה על כל אותם קריטריונים הנדרשים. שלילת שיקול הדעת מן השופט היושב לדין וכבילתו לדרישת הסיוע בכל מצב ולגבי כל מי שהוא שותף לדבר עבירה או מתלונן/ת בעבירת מין - כל אלה מהווים טעמים נוספים בדברי הביקורת וההסתייגות שנכתבו בידי בתי המשפט בנושא זה14.

למקרא הפסיקה של השנים האחרונות ניתן לראות כי בית המשפט העליון לא הסתפק בהפניית הקריאה למחוקק להסדיר בחוק את נושא הסיוע. את הקריאה למחוקק השמיע עוד לפני כחמש שנים השופט י' כהן15, ובינתיים, כך נראה, לא קפאה הפסיקה על שמריה.

בחיבור זה אנו מתכוונים לבדוק את כל אותם חידושי פסיקה אשר יצרו שינוייה בהלכת הסיוע והיתוו כיוונים למגמות חדשות. נוסיף לכך, במלוא הכבוד, כמה הערות והצעות מצדנו, העשויות להשתלב במסגרת המטרות שאליהן מכוונת פסיקת בית המשפט.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)