‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי מיסוי הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים?

תוכן עניינים

מבוא    

השיקולים בעד חישוב הפיצויים בהתעלם מגורם מס ההכנסה.        

שיקולים בעד ניכוי המס בעת חישוב הפיצויים       

השיטות למיסוי פיצויים  

דין מצוי: המצב המשפטי בארץ    

סעיף 4 (א) (1) לחוק הפיצויים - האלמנטים המרכיבים את הסעיף

האם הפיצויים האמורים פטורים ממס הכנסה        

האם הפיצויים פטורים ממס הכנסה.        

הפעלתו המעשית של הסעיף      

הפסדי הנפגע יחושבו לפי הכנסתו.          

לאחר ניכוי מס הכנסה החל עליה בעת קביעתם.   

נטל ההוכחה     

עיתוי תשלום המס         

שיעור היוון הפיצוי         

משפט משווה    

אנגליה 

המצב המשפטי בארצות-הברית  

המצב המשפטי בקנדה   

סיכום   

ביבליוגרפיה      

פיצויי הנזיקין הנפסקים על-ידי בתי-המשפט בארץ בגין אבדן השתכרות או כושר ההשתכרות של ניזוק הם בדרך כלל הערך המהוון של סכומי המשכורות או הרווחים, אשר הניזוק היה עשוי להשתכר במשך תקופת העבודה הצפויה לו, אילולא ניזוק, לפי העקרון בדבר החזרת מצב הניזוק לקדמותו - integrum in restitutio. מאחר שהניזוק משלם בדרך כלל חלק משכרו, בין היתר, לשם תשלומי מס הכנסה, נשאלת השאלה באיזו מידה, אם בכלל, יש להתחשב בגורם המס באשר לחישוב הפיצויים, האם יש לחשב את הפיצויים לפי שכרו הגולמי (ברוטו) של הניזוק או לפי שכרו הנקי נטו ?

סכום הפיצויים בגין הפסד השתכרות וכושר השתכרות בתביעות נזיקין "רגילות" מחושב על פי השכר ברוטו, על אף שלפחות כאשר הפיצוי הוא חד-פעמי הריהו פטור ממס. בהצעת החוק משנת 1973 נאמר, לעומת זאת, כי "בחישוב הפסדי הנפגע כתוצאה מאבדן כושר השתכרות תובא בחשבון הכנסתו לאחר ניכוי מס הכנסה, ובלבד ששיעור המס שיובא בחשבון במקרה של היוון הפיצויים לא יעלה על 15% מסכום הפיצויים על אבדן כושר השתכרות". ועדת החוקה, חוק ומשפט לא קיבלה את העיקרון של ניכוי מס הכנסה בחישוב הפסדי הנפגע כתוצאה מאבדן כושר השתכרות[1]. הוועדה סברה, כי די בהצבת תקרה לפיצוי על הפסד השתכרות, וש"ניכוי מס הכנסה יהיה בו משום הגבלה נוספת בלתי-מוצדקת ואף גורמת לעיוותים לגבי בעלי הכנסות נמוכות בהשוואה לבעלי הכנסות גבוהות יותר". על כן בנוסחו הראשוני של החוק לא נכללה הוראה בדבר ניכוי מס. הערכת הפיצוי נעשתה, אפוא, לפי השכר ברוטו, כמו בתביעות המבוססות על פקודת הנזיקין. אולם בסופו של דבר תוקן החוק ונקבעה בו ההוראה הבאה: "היו הפיצויים [בגין אובדן השתכרות וכושר השתכרות] פטורים ממס הכנסה יחושבו הפסדי הנפגע לעניין פיצויים אלה לפי הכנסתו לאחר ניכוי מס הכנסה החל עליה בעת קביעתם, ובלבד שההפחתה בשל ניכוי המס כאמור לא תעלה על 25 אחוזים מן ההכנסה שלפיה יחושבו פיצויים אלה".

מצאנו כי הפיצויים שמקבל ניזוק בגין אבדן השתכרותו או אבדן כושר השתכרותו, חייבים בדרך כלל במס, אם במס הכנסה ואם במס רווחי הון, ומשום כך מעטים המקרים בהם מתקיים התנאי בדבר היות הפיצויים פטורים ממס הכנסה, לשם הפעלת הסעיף, מה גם שלא הובהר המצב כאשר הפיצויים פטורים ממס הכנסה וחייבים במס רווחי הון.