‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד התקבלה העברתה של אלונה ברקת לפוליטיקה בקרב אוהדי הקבוצה והציבור?

תוכן עניינים

עבודה זו עסקה ביחס שבין אוהדים, בעלי קבוצות ופוליטיקה. על פיו, החלק האחרון לא אמור להיות קשור לשני הראשונים אך כפי שהסקירה הראתה יש קשר הדוק בין הדברים. הן בין אוהדי ומועדוני ספורט מזוהים פוליטית לבין בעלי קבוצות כדורגל המשקיעים כספים רבים בשוק לא רווחי במטרה להרוויח הון פוליטי, הכרה והוקרה. על מנת לבחון מקרים בהם עושה בעל קבוצה מעבר מבעלות על מועדון להשתתפות במשחק הפוליטי ברמה הלאומית בחרתי להתמקד בדמותה של אשת העסקים והבעלים של מועדון הספורט "הפועל באר שבע" אלונה ברקת שבבחירות 2019 הצטרפה למפלגת הימין "הימין החדש" בראשות נפתלי בנט ואיילת שקד כסמל לאשת עסקים חילונית מעורבת קהילתית ואהודה בקבוצתה ברחבי הדרום שהוא מעוז ליכודי.

לפי כך שאלת המחקר הייתה שאלת מחקר: "כיצד התקבלה העברתה של אלונה ברקת לפוליטיקה בקרב אוהדי הקבוצה והציבור?" לאחר סקירת הספרות הנוגעת לעצם החשיבות של מועדון הספורט ואהדה בקרב מיליוני אנשים בכל רחבי העולם וכיצד ישנו מתח מובנה בין האוהדים "מלידה" לבעלים, שיערתי כי:

"מהלך זה יחווה כנטישה אופורטוניסטית לטובת השפעה פוליטית וניתוקה של אלונה ברקת מהמועדון".

על מנת לאושש או להפריך את השערת המחקר, סקרתי תגובות ברחבי הרשת מתוך כתבות שהגיעו מעיתונות הכללית ומעיתונות הספורט. ראשית היה חשוב להבחין בין אוהד המושקע רגשית במועדון והוא מוקד התעניינותו לבין מגיבים שאינם אוהדים שהקשר שלהם למועדון אינו ברור. לאחר מעבר על הכתבות והתגובות נמצא צורך ליצור הפרדה בין תגובות המכוונות לעצם המהלך הפוליטי המפלגתי הספציפי של חבירה למפלגת ימין דתי-חילונית לבין תגובות המתייחסות לעצם עזיבת הבעלים את הקבוצה. למרות שהראיתי כי חלוקה זו לעיתים נשברת כאשר תגובות מתייחסות לכלל ההיבטים יחד. עם זאת, דבר זה לא פגם ביכולת ליצור את החלוקה בה נעשה שימוש.

ניתן להגיד כי לאחר מעבר על תגובות רבות וניתוח כ-20 מהן, השערת המחקר לא אוששה. כלומר, המעבר של אלונה ברקת אל הפוליטיקה לא התקבל באופן גורף כבגידה או באופן שלילי. ניתן לראות כי למרות שהאוהדים מגובשים לגבי אהדה ודאגה לקבוצה הם אינם מגובשים לגבי האקט עצמו. אך, באופן שהוא שונה מהסקירה עצמה, אלונה ברקת, לא פעם מכונה על ידי האוהדים – מלכה, נחשבת בשר מבשרה של הקבוצה. זאת ניתן להסביר כי היא זו שהביאה אותה מקבוצת אמצע-סוף טבלה לקבוצת צמרת וכמו כן, היא התעקשה על תרבות אירגונית מול האוהדים שתראה בהם שותפים לחזון של קבוצת יוקרה שאינה "יורדת" לרמה של יריבותיה באלימות. כמו כן, כעיר מעורבת ברקת קידמה רוח זו במועדון. לפי כך ניתן לראות כי היא מיזגה את הזהות שלה אל תוך המועדון.

עם זאת, גם בכך הדבר אינו גורף ויש מגיבים שכבר חושבים על הבעלים הבאים של הקבוצה, או מתייחסים להיבטים פנימיים כאשר הם כבר "משלימים" עם עזיבתה ורק מיעוטם הראו תחושת כעס ובגידה. עם זאת, כאשר מתסכלים על פריזמה של היכולת של ברקת להוות גורם אלקטורלי חשוב לימין החדש אין לכך שום עדות בתגובות. ואף המציאות הראתה זאת כאשר מפלגת "הימין החדש" לא עברה את אחוז החסימה ובכך הסתיימה הקריירה הפוליטית של אלונה ברקת.

מגיבים שלא הזדהו כאוהדים של באר שבע או תומכי הימין החדש הראו תפיסה יותר צינית לגבי המהלך והם שהעלו את ההיבטים שמתועדים בספרות לגבי היחסים הציניים לעיתים בין בעלי קבוצות לבין האוהדים. כך למעשה עבודה זו הראתה כי אלונה ברקת היא בעלי קבוצה מזן אחר ומי שמעניק לה את השייכות היא האוהדים עצמם.

עם זאת, בהיבט הפוליטי ניתן לראות את הניתוק הקיים בין אהדה קבוצתית לבין הזדהות פוליטית עם בעלי הקבוצה. קשה לא לחשוב שאלונה ברקת למעשה לא הוסיפה קול אחד לימין החדש. ואילו נפתלי בנט ואיילת שלקד חזרו על אותה חשיבה סטריאוטיפית לגבי דמות חילונית-מסורתית, מזרחית, מתחום הספורט האהודה על רבים – כגון פרשת אלי אוחנה שאותו ביקש נפתלי בנט לצרף ושיחה פרטית של איילת שקד שהודלפה חשפה כי המניע הוא שטחי על סף הגזעני. כך ניתן לסכם, כי פוליטיקה תמיד קיימת בספורט אך תרגום מילולי שלה על ידיי בעלי המועדונים אינו אומר כי יש ביכולתם לתרגם משמעות פוליטית זו לכוח אלקטורלי והשפעה מעבר לקהילה עצמה במקרה הטוב ואך יכולים ליצור לעצמם נזק גדול במקרה הרע.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)