‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באות לידי ביטוי החלטות הכנסת?

תוכן עניינים

מבוא

שלילת הטעמים למסקנת חוות הדעת של היועץ-המשפטי בענין המשמעות החוקתית של קווי היסוד:

פתרונות-מוצעים שאינם מחייבים יוזמה-תחיקתית

סיכום

ביבליוגרפיה 

(1) הטעם הראשון - כל עוד לא קבעה הכנסת, בחוק, כי החלטותיה מחייבות את הממשלה בהפעלת תפקיד פלוני מתפקידי הביצוע שלה, אין להחלטותיה כוח נורמטיבי המחייב את הממשלה.

תקיפתו :

(I) האבחנה בין הסמכת הכנסת על-ידי חוק לקבוע נורמות משפטיות בדרך של החלטה ובין יכולת הכנסת, בדרך של חוק, לקבוע כי החלטותיה מחייבות את הממשלה בהפעלת תפקיד פלוני מתפקידי הביצוע שלה מחד גיסא, לבין החלטה של הכנסת שאינה מעוגנת בחוק והמורה לממשלה לפעול בדרך זו או אחרת מאידך גיסא, היא אבחנה חסרת טעם, למעשה, שכן, "במשטר פרלמנטרי כל בית-מחוקקים גם מחוקק חוקים וגם מקבל החלטות, וההחלטות מחייבות את הממשלה"125.

( II ) יתר על כן, אין, למעשה, כל הבדל משמעותי - "מבחינה טכנית" - בין קבלת החלטה כנ"ל ובין קבלת חוק בנדון, אלא בעובדה שהליך החקיקה ממושך ומסורבל יותר מהליך קבלת החלטה. ואולם, אין בכך כדי לחסום בעד כנסת "שגמרה אומר בנפשה" להורות לממשלה כיצד לנהוג.

(III) נוסף על כך, מלשון הצהרת האמונים של השרים עולה "שקיימת אפשרות של החלטות הכנסת, ואף חובה על הממשלה לקיימן"126.

(IV) טעם נוסף לגישה המוצגת מושתת על מבחן-ההגיון. קיימים נושאים רבים בהם אין כל הגיון בהסמכת הכנסת (על-ידה עצמה) בחוק לקבוע נורמה משפטית בדרך של החלטה או בקביעה בחוק כי הממשלה מחוייבת לפעול בדרך מסויימת בעקבות החלטת הכנסת בנושא הנדון, למשל, בסוגיית הפליטים, אין כל ספק כי החלטת הכנסת - לפיה "אין להחזיר את הפליטים הערבים לשטחה של ישראל, וכי הפתרון היחיד לבעייתם, הוא יישובם במדינות ערב"127 היתה הדרך הנאותה היחידה, באותה שעה, להורות הוראה נורמטיבית לממשלה מבלי לקבוע מסמרות לעתיד לבוא. במקרה כגון זה ובאחרים כדוגמתו רק החלטה רגילה של הכנסת תשיג המטרה ואין ספק בדבר כוחה המחייב כלפי הממשלה.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)