‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי דין שעבוד צף המגביל עיסקאות?

. בשלהי שנת נתקבל בכנסת החוק לתיקון פקודת החברות (מס' 17), - . בין הוראותיו השונות של חוק זה כלולה גם תוספת לסעיף 123(א) לפקודת החברות, בנושא של שעבוד צף שיש עמו הגבלה על ביצוע עיסקאות. נביא להלן את סעיף 123(3) בנוסחו המקורי, ובסמוך את התוספת שהוספה לו על-פי החוק המתקן.

סעיף 123(3) :

"שום דבר האמור בפקודה זו לא יפורש כאילו הוא מקנה לבעל אגרת חוב המובטחה בשעבוד רובץ זכות קדימה או זכות בכורה כזאת בשל שעבוד כזה לעומת כל בעל משכנתא רשום או כל קונה בתמורה את המקרקעים של החברה למרות שדבר קיומו של השעבוד הרובץ היה ידוע לבעל המשכנתא או לקונה בשעת עריכת המשכנתא או הקניה".

התוספת על-פי סעיף 21 לחוק המתקן :

"ואולם אם נכללה במסמך היוצר שעבוד רובץ הגבלה על זכות החברה ליצור משכנתאות או שעבודים אחרים, והגבלה זו נכללה בפרטים שנמסרו לרישום השעבוד הרובץ, יהיה השעבוד הרובץ עדיף על משכנתה או שעבוד שנוצרו בניגוד לאותה הגבלה אחרי רישום הפרטים בידי הרשם".

הסבר למטרה שאותה ביקשו להשיג על-ידי תוספת זו מצוי בדברי ההסבר שבהצעת החוק. ואלה דברי המסביר 2 :

"הוספת הסיפה לסעיף 123(3) באה להבהיר את שאלת סדר העדיפות בין שעבוד רובץ לבין שעבודים שניתנו בניגוד לתנאיו המגבילים. השאלה טעונה הסדר לאור פסק הדין של בית-המשפט העליון בע"א 471/73 (מקבלי נכסים וכו' נ. אלסינט בע"מ, פד"י כ"ט(1) 121)".

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)