‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באים לידי ביטוי זכויות ערביי ישראל ?

תוכן עניינים
א. מבוא
ב. שאלות עיקריות ותמצית תשובותיהן
ג. הבחנה בין זכויות: ההבחנה בין זכויות פרט וזכויות קיבוציות וההבחנה הפנימית החוצה את האחרונות
1. זכויות הפרט: הזכויות המשותפות של האזרחות
2. זכויות קיבוציות: זכויות הנובעות מהשונות הקבוצתית
(א) זכויות רב-אתניות
(ב) זכויות ניהול עצמי
(ג) זכויות לייצוג והקצאה מיוחדים
3. הערות חיוניות נוספות ביחס לזכויות הקיבוציות
ד. הבחנה בין סוגי מדינות
1. מדינת-לאום אזרחית, מדינת-לאום אתנית ומדינה רב-לאומית
2. מדינה רב-תרבותית
ה. הזכויות הקיבוציות של המיעוט הערבי-פלסטיני בישראל
1. הזכויות הרב-אתניות של המיעוט הערבי-פלסטיני
(א) לשון המיעוט - מעמדה של הערבית כ"שפה רשמית"
(ב) שפה, תרבות וחינוך - ממדים של זכויות רב-אתניות
(ג) חופש הדת
(ד) הפטור מן השירות הצבאי
 סיכום

רוב ערביי ישראל מגדירים עצמם כערבים, חלקם מגדירים עצמם גם כפלסטינים. זאת ועוד - יש עדות דוברות ערבית שאינן רואות עצמן בהכרח כערביות, אולם נתפסות בציבור היהודי כערביות. סקרים מצביעים כי רוב הערבים אזרחי ישראל מעדיפים להישאר אזרחי ישראל במקום להפוך בבוא היום לאזרחים של מדינה פלסטינית עתידית.‏ לרבים מאזרחיה הערבים של ישראל יש קשרי משפחה עם פלסטינים מאזור הגדה המערבית, רצועת עזה, ירדן, סוריה ולבנון. ישנם ערבים בדואים בעלי קשרי משפחה עם בדואים מכל המדינות הנזכרות לעיל וגם מסיני וערב הסעודית. [1]

גרעינן הסדוק של מדינות שסועות הוא זהות קיבוצית נבדלת. מכאן מתפצלים תכופות אינטרסים נוגדים, סיפרים סותרים וחזונות-עתיד מסוכסכים. בארץ החזונות המסוכסכים שלנו המורכבות מסתעפת עוד, שכן ישראל אינה נחצית על-ידי שסע יחיד, אלא אחדים.
כשהיא נבחנת על מכלול מחוזות שלטונה, מתגלות בה, ראשית, שתי יחידות לאומיות מקיפות: שני עמים, אחד שליט ואחד נשלט, הנלחמים ומתדיינים חליפות. שסע שני, שצירו נעוץ באותו שסע לאומי, מופיע בתוך קווי-אזרחותה של ישראל; זהו נתיב היחסים בין קהילת הרוב היהודית לבין קהילת המיעוט שלאומיותה ערבית-פלסטינית ואזרחותה ישראלית. שסע זה (בדומה לשסע הכולל בין שני הלאומים) מלווה בקו-עימות אידיאי: המתח בין החזון הזוכה בהגמוניה בקרב קהילת הלאום היהודית - החזון הציוני על מדינה "יהודית ודמוקרטית" - לבין חזונות חלופיים, בעיקר לאומיים-פלסטיניים, שאותם נושאים חלקים גדולים מבני המיעוט הערבי-פלסטיני. שסע עיקרי נוסף הוא פנימי לקהילת הרוב היהודית, ועניינו תוקפה והיקף תחולתה של ההלכה האורתודוקסית בחייה של החברה הישראלית.
שסעים אלה, כידוע, אינם קווי-העימות היחידים. מצטרף אליהם בבירור השסע העדתי. 1בין השסעים השונים עוברים יחסי-גומלין מסועפים, וקרוב לוודאי גורליים לחברה הישראלית; הם ראויים לפיכך לעיסוק נרחב, אך עיסוק זה לא יוכל להתקיים כאן. בעבודה אתמקד בשסע אחד בלבד - זה העובר בין קהילת הרוב לבין המיעוט הערבי-פלסטיני בישראל גופה; ובגדרו של שסע זה אתמקד במגזר בודד אחד של קובלנות המיעוט: דלות זכויותיו הקיבוציות.
לב העבודה הוא אם-כן התעמקות במערך הנורמטיבי שהמדינה מציבה אל מול המיעוט בכל הנוגע בהיקף זכויותיו כקהילה, והיקף הזכויות המיוחדות העומדות ליחידיו בשל השתייכותם לתרבות וללאום השונים מאלה של החברה הרחבה. מטעמי היקף תיבחן סוגיה זו רק "בזמן הווה", קרי, בעשור או בשני העשורים האחרונים, והיא תיבחן רק בהקשרו של המשפט הישראלי, להבדיל מן ההקשר הפוליטי בכללותו.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

פרופ' זנד שלמה, ישראל-פלסטין ושאלת הדו-לאומיות. הוצאת רסלינג (2023)

ד"ר אבורביעה ראויה, ערביי ישראל- בתוך החוק, מחוץ לצדק, פוליגמיה, אזרחות ממוגדרת וקולוניאליזם במשפט. הוצאת הקבוץ המאוחד (2023)

יאיר עדיאל־כורם, על שפת הלשון – עברית וערבית בין דקדוק לתרבות. הוצאת כרמל, ירושלים (2023)

Democratic 3 "Study Case A ?Integration Require Equality Does" Gavison .R

Israel's on Report A - Israel in Rights Minority Arab of Violations Legal Adalah